מדוע לא מברכים ברכה אחרונה לאחר שתיית כוס ראשונה? • ומה מותר לכתחילה לשתות בין הד' כוסות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ג סעיף ב' – ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, שותה כוס ראשון בהסיבה, ואינו מברך אחריו ברכה אחרונה גם אם שותה כשיעור, וטעם הדבר מבאר המ"ב, או משום שהוא סומך על ברכת המזון, או משום שהוא סומך על הברכה האחרונה שהוא יברך בסוף הד' כוסות.
אדם הרוצה לשתות כוסות נוספים על הד' כוסות, הרשות בידו, ומ"מ ראוי להיזהר שלא לשתות בין כוס ראשון לשני אם לא לצורך גדול, כדי שלא ישתכר וימנע מלעשות את הסדר וקריאת ההגדה, ומותר לשתות בין הכוס השנייה לשלישית, כיוון שזה באמצע הסעודה, ואין חשש בזה שישתכר.
מה שכתב השו"ע 'הרשות בידו', אומר המ"ב, זה הכל אם הוא לא צריך לברך על הכוסות שהוא שותה, אבל כאשר הוא צריך לברך על הכוס שהוא שותה, אז גם בין הכוס הראשונה לשנייה, אסור לו לשתות, כיוון שכשהוא צריך לברך, נראה כמוסיף על הכוסות, ואומר המ"ב, שלמנהגנו שאיננו שותים בין הכוס הראשונה לשנייה, וא"כ כאשר יוסיף וישתה בין הכוס הראשונה לשנייה, הוא יצטרך לברך על הכוס שהוא שותה, נמצא א"כ, שאם הוא יברך על הכוס, זה נראה כמוסיף על הד' כוסות, וזה אסור.
המ"ב מביא, זה הכל ביין, אבל אם שותה שאר משקאות שאינם משכרים, מותר לו להוסיף ולשתות כוסות נוספים מעיקר הדין, גם בין הכוס הראשונה לשנייה, וגם בין השלישית לרביעית, כיוון שבשאר משקאות אין חשש שישתכר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א