הרב משה גרין
אסור להוציא דם בשבת מאדם ומבעל חי משום איסור 'חובל'. והחובל בבעל חיים באופן שלא יצא ממנו דם אלא נצרר מתחת לעור, הרי זה בכלל איסור חובל.
מי שחניכיו רגישות – לא ישפשפן באופן שהדבר קרוב לודאי שיצא דם; וכן אסור למצוץ בפיו דם היוצא מהחניכיים, משום שגורם בזה ליציאת דם נוסף. וכן אסור למצוץ דם מכל פצע שהוא.
וקוץ שנתחב בבשר – מותר להוציאו אף אם הוצאתו כרוכה בהוצאת דם, אולם אם ניתן להוציאו ללא הוצאת דם, יש להקפיד שלא יצא דם.
ובפצע מוגלתי הגורם לצער, מותר לנקוב את בועת המורסה על מנת שהמוגלה תצא, ואף שיש דם המעורב במורסה היוצאת. אבל אסור ללחוץ בצידי הבועה, משום שבאופן זה יוצא דם הבלוע בבשר.
[שו"ע או"ח שכח, משנ"ב פח, פט ו־קמז, ושעה"צ סג]