יום רביעי א' באדר א' תשע"ט
האם מותר לשפוך מים במרפסת כשהם יוצאים דרך המרזב לחצר הבניין?
'הוצאה' מרשות היחיד לרשות הרבים, ולהיפך, אסורה מדאורייתא רק בהוצאה ישירה, כגון בהעברת החפץ בידיים, או בזריקתו ישירות לרשות האחרת.
אולם, הוצאה לא ישירה, הנגרמת מכוחו של האדם, וכגון ששופך מים במרפסת שהיא רשות היחיד, על דעת שיזרמו מעצמם ויֵצאו דרך המרזב לרשות הרבים – אסורה רק מדרבנן. ופעולה כזו מכוּנָה 'כּוֹחוֹ'.
וכתבו הפוסקים, שהוצאה כזו מרשות היחיד לרשות היחיד, כגון מהמרפסת לחצר הבניין המשותף, ללא 'עירוב חצרות' – מותרת לכתחילה.
[שו"ע שנה, ג, ומשנ"ב לו; ביאורים ומוספים דרשו, 22; וראה שו"ע שנז, א-ג, ושועה"ר שם, א]
הוצאה שאינה ישירה – האם מותרת ב'כרמלית'?
בהמשך לאמוּר: נחלקו ראשונים בנוגע להוצאה ב'כוחו' מ'כרמלית' לרשות היחיד או לרשות הרבים, ולהיפך: יש מתירים בכל אופן, ויש אומרים שרק מחוץ למקום יישוב היא מותרת, אך בתוך מקום ישוב לא התירוה חכמים, כדי למנוע מכשול בהוצאה ב'כוחו' מרשות היחיד לרשות הרבים.
ויש אומרים שאף לדעת המחמירים, באופן שלשופך המים – כבדוגמה הנ"ל – אין עניין בכך שהמים יֵצאו לרשות הרבים, ולא אכפת לו שיישארו במקומם – אין איסור הוצאה ב'כוחו' בכרמלית אף בתוך העיר.
[שו"ע שנה, ב; ביאורים ומוספים דרשו, 22]
גדר המפרידה בין שתי רשויות היחיד – האם נחשבת כרשות היחיד?
'מקום פְּטור', הוא מקום ברשות הרבים שגובהו שלושה טפחים לפחות, ואין בשטחו ארבעה על ארבעה טפחים; אשר אינו נחשב כחלק כרשות הרבים, ולא כ'כרמלית'.
ונחלקו הפוסקים אם מקום כזה הנמצא בתוך כרמלית, נחשב כמקום פטור, או שהוא טפֵל לכרמלית ונחשב כמוֹתה; (ראה שולחן ערוך לעיל שמה, יט).
וברשות היחיד – לכל הדעות אין מקום כזה נחשב למקום פטור, אלא כחלק מרשות היחיד. אולם, גדר המפרידה בין שתי חצֵרות השייכות לשני אנשים שונים – נחשב השטח שעל גבהּ, אם אין בו ארבעה על ארבעה טפחים, למקום פְּטור.
[שו"ע שנה, ג, ומשנ"ב לב; ביאורים ומוספים דרשו, 26]