יום שלישי ט"ו בתמוז תש"פ
האם מותר לשלות דגים מבריכה ביום טוב לצורך 'אוכל נפש'?
כפי שלמדנו, צידת בעלי חיים אסורה ביום טוב אף לצורך 'אוכל נפש', ולכן, אסור לשלות דגים ביום טוב אף מבריכה קטנה, כיון שהם חומקים לצִדי הבריכה ולמקומות הצרים שבה, ותפיסתם נחשבת אפוא כ'צידה'.
אולם, מבריכה קטנה שמימיה צלולים – מותר לשלותם, כיון שמקומם ניכר, ותפיסתם קלה, וממילא אינה נחשבת כצידה.
ויש אומרים, שאף כאשר מי הבריכה צלולים אסור לשלות את הדגים, כיון שבדרך כלל אין בדעתו של אדם להשתמש בדגים שבבריכה ביום טוב, ומשום כך הם 'מוקצה'.
ודג הנמצא בכלי שמילאוהו במים, או אף במאגר מים קטן שבבית – מותר לשלותו מהמים ביום טוב לצורך אוכל נפש.
[שו"ע תצז, א, משנ"ב א-ב, ושעה"צ ג ו־ו; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3, וראה שם, 4]
השוחט ביום טוב בהמה האסורה באכילה מדרבנן – האם עבר על איסור דאורייתא?
נדון מעניין הובא בדברי האחרונים, בנוגע לאדם ששחט ביום טוב בהמה שאסור לאוכלה מדרבנן: יש אומרים, שכיון שמדאורייתא הבהמה ראויה לאכילה ביום טוב, לא עבר השוחט על איסור בעצם השחיטה, שהרי מצד ה'דאורייתא' שחט לצורך 'אוכל נפש'; אך אם טלטל את הבהמה, עובר על איסור 'מוקצה'.
אולם, יש אומרים, שכיון שבפועל לא נעשתה מלאכה זו לצורך אוכל נפש, שהרי אסור לאכול את בשר הבהמה, הריהו עובר על איסור דאורייתא של מלאכת השוחט שלא לצורך אוכל נפש. ואף לדעה זו, אם עבר ואכל מבשר הבהמה ביום טוב – למרות שעבר על איסור דרבנן, הריהו מתקן למפרע את איסור השחיטה, כיון שעל ידהּ הותרה לו אכילת בשר הבהמה לפחות מדאורייתא, והרי זה צורך אוכל נפש.
[ביאורים ומוספים דרשו תצז, 8]
אֵילו בעלי חיים מותר להאכיל ביום טוב רק על ידי הנחת מזון ממרחק?
בעלי חיים שהאדם אינו מופקד על תזונתם, אסור להאכילם או להשקותם בשבת וביום טוב. ובעלי חיים שהאדם מופקד על תזונתם – בשבת מותר להאכילם. וביום טוב – בעלי חיים שניתן לשוחטם ולאוכלם ביום טוב זה, או בעלי חיים שאסור לאוכלם גם בימות החול, כגון כלב – מותר להאכילם.
אולם, בעלי חיים שמותר לאוכלם בימות החול, ואסור לאוכלם ביום טוב זה משום שהם 'מחוסרים צידה', כלומר, שנדרשת פעולה כלשהי של ציד כדי לתופסם – מותר להאכילם רק על ידי הנחת המזון במרחק מה מהם, כ'היכר' לכך שאסור לאוכלם ביום טוב.
ואם אינם מחוסרים צידה, אלא שאסור לאוכלם ביום טוב זה מפני שהם 'מוקצה', מחמת שלא הוכנו לאכילה ביום טוב – מותר להאכילם כרגיל; ויש אוסרים, אך למעשה ניתן להקל, וכך המנהג.
[שו"ע תצז, ב, משנ"ב ד-ו, וביה"ל ד"ה דגים; וראה שעה"צ ס"ק ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6]