יום חמישי ב' באב תש"פ
האם מותר לשחוט עוף כאשר אין עפר לצורך כיסוי הדם?
נאמר בתורה: "וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר". דהיינו, שהשוחט חיה או עוף הכשרים למאכל, חייב לכסות את הדם הניגר מהם בשעת השחיטה. את הכיסוי יש לבצע בעפר, או באפר; וכשמכסה באפר, ניתן לעשות זאת אף באפר רותח. ואם אין עפר או אפר בהישג יד – אסור לשחוט.
ואופן הכיסוי: יש להניח עפר במקום השחיטה, ולאחר שהדם ניגר על גביו, יש לכסותו בעפר מלמעלה. ואת פעולת הכיסוי יש לבצע ביד, בדרך כבוד, ולא באמצעות הרגל.
ואם הדם לא ניגר ישירות על העפר, יש ליטול מעט מהדם, ולקיים בו את המצוה, דהיינו להניחו על גבי עפר ולכסותו מלמעלה בעפר. ואף אם הדם התייבש, יש לגרדו ולקיים בו את המצוה.
[שו"ע תצח, יד, משנ"ב סט-ע, וביה"ל ד"ה הוא; ביאורים ומוספים דרשו, 70 ו־75]
מדוע מותר ללבוש בגד בן ארבע כנפות ללא ציצית כאשר אין חוטים בהישג יד?
כאמוּר, אסור לשחוט חיה או עוף כאשר אין בהישג יד עפר או אפר לכיסוי הדם. לעומת זאת, בנוגע למצות ציצית, כתבו הפוסקים שכאשר אין חוטים בהשיג יד, מותר ללבוש בגד בן ארבע כנפות ללא חוטי הציצית. והפוסקים כתבו מספר הסברים להבדל שבין שתי המצוות, וביניהם:
א. שחיטה מבוצעת בכל בעל חי פעם אחת, ואת אותה השחיטה ניתן לבצע בהזדמנות אחרת, כאשר יהיה עפר בהישג יד, ואין הכרח לשחוט ללא העפר; לעומת זאת, את הבגד ניתן ללבוש גם היום וגם למחרת, וכלפי הלבישה של היום – שלעולם לא תשוב – נחשב העדר חוטי הציצית כאונס.
ב. התורה ציוותה להטיל ציצית בבגד, אך אין איסור בעצם לבישת בגד ללא ציצית, ואילו בדם – עצם הדבר שהדם מגולה, זהו נגד רצון התורה.
[ביאורים ומוספים דרשו תצח, 68; וראה עוד שם]
אילו דברים אסור לטחון בשבת מדאורייתא?
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הטוחן'. במאכלים – איסור טוחן קיים רק לגבי 'גידולי קרקע', דהיינו פירות וירקות, שגידולם הוא בכוח יניקה מהאדמה, אך לא לגבי מאכלים שאינם גידולי קרקע, כגון בשר וביצים.
ובנוגע לדברים שאינם מאכלים ואינם גידולי קרקע – כגון מתכת – נחלקו הפוסקים אם יש בטחינתם איסור מדאורייתא, או רק מדרבנן.
ורגבי עפר – יש אומרים שאינם נחשבים לגידולי קרקע; ויש אומרים שיתכן שהם נחשבים לגידולי קרקע, ועוד, שאף אם אינם גידולי קרקע, יתכן שיש טעם לאסור את טחינתם מדאורייתא, משום שהמלאכות האסורות בשבת הן המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן (ראה שבת מט, ב), ויתכן כי להקמת המשכן הוצרכו לטחון רגבי עפר.
[משנ"ב תצח, ע; ביאורים ומוספים דרשו, 69]