מה החידוש בכך שמותר לחנווני לתבוע אדם שלקח ממנו מזון ביום טוב והוא מסרב לשלם על כך? │ באיזה אופן מותר לאדם לגרש את אשתו בשבת? │ וכיצד מותר לגבאי צדקה לגבות מיני מזון ביום טוב ולחלקם? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימנים תקכ"ד תקכ"ה]
פעולות האסורות ביום טוב
אסור לעלות על גבי אילן ביום טוב, וכן לא רוכבים על גבי בהמה, ולא שטים על פני המים, וכן לא מספקים להכות כף על ירך, ולא מטפחים כף על כף, ולא רוקדים, ולא דנים, ולא מקדשים, ולא כונסים אשה, ולא מייבמים, ולא מגרשים, ולא חולצים, ולא מקדישים, ולא מחרימים, ולא מפרישים תרומות ומעשרות.
גירושי אשה בשבת
שכיב מרע שרואה שהוא קרוב למות, מותר לו לגרש את אשתו אפילו בשבת.
תביעת הלוואה שניתנה ביום טוב
חנווני שנתן לאדם ביום טוב מיני מאכל או משתה בהקפה, ואותו אדם מסרב לפרוע את החוב, מותר לאותו חנווני לתבוע את אותו אדם לדין תורה, והחידוש בזה הוא, משום שיש שיטה בגמרא, שבאופן כזה אסור לחנווני לתבוע לדין תורה, אלא מותר לו רק בינו לבין עצמו, משום שאם זה יהיה ניתן לתביעה, הם עלולים לכתוב את זה כדי שיהיה אפשרות לתבוע, ועל זה בא השולחן ערוך ומחדש, שאנו לא סוברים כך, אלא אנו סוברים כהשיטה בגמרא שמתירה את התביעה, שהרי אם לא יוכל החנווני לתבוע, הוא מלכתחילה לא יתן לאותו אדם מיני מאכל ומשתה, ובכך יגרום לו למניעת שמחה ביום טוב.
חלוקת מזון ביום טוב
גבאי צדקה גובים מהחצרות ביום טוב מיני מאכל או משתה, אבל לא יכריזו כדרך שמכריזים בימות החול, אלא גובים בצינעה, ומחלקים לכל שכונה בפני עצמה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א