יום ראשון כ"א בתשרי תשע"ט
האם מותר להתקלח בשבת כשרוחצים כל אבר בנפרד?
חכמינו ז"ל אסרו לרחוץ בשבת את רוב הגוף במים שהתחממו בערב שבת – בין באמבטיה ובבריכה, ובין במקלחת – מחשש שמא יכשלו בעשיית מלאכה לחימום המים. ואף רחיצת כל אבר בנפרד אסורה – כאשר רוחץ את רוב הגוף ברצף – וכל שכן רחיצת כל הגוף כאחד. אולם, מותר לרחוץ במים אלו את מיעוט הגוף, כגון פנים וידיִם, כל שאינו רוחץ את רוב גופו. ומי שהעדר הרחיצה במים חמים מסב לו צער, רשאי לרחוץ במים אלו אף את כל גופו.
ואיסור זה, הוא במים שהתחממו מכוח האש, או 'תולדות האש', ובכלל זה – מכשירי החימום וההסקה למיניהם; והוסיפו חכמים ואסרו את הרחיצה גם במֵי מעינות חמים שנשאבו לכלי, מחשש שלא יבדילו ביניהם לבין מים שהתחממו באש. ומים שהתחממו באמצעות 'דוד שמש' – הורו פוסקי זמננו שדינם לעניָן זה כמים שהתחממו באש.
[שו"ע שכו, א, משנ"ב א, ב, ג, ד, ה ו־ח, וביה"ל ד"ה במים; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־7]
האם מותר לרחוץ במים פושרים בשבת?
מים שחוּממו בשבת – אסרו חכמינו ז"ל לרחוץ בהם בשבת אפילו אבר אחד. ונחלקו הפוסקים בנוגע למים שחוממו בהיתר, כגון לצורך חולה, אם דינם כמים שחוממו בשבת, או כמים שהתחממו בערב שבת. וראה להלן.
ובדומה לכך – נחלקו בנוגע למים שחוּממו רק מעט, ואין 'היד סולדת בהם', אלא נעשו פושרים, כך שלא נעשה איסור 'בישול' בחימומם: יש אומרים שמותר לרחוץ בהם את מיעוט הגוף 'שלא כדרך רחיצה', דהיינו, כגון שמייבש את ידיו ממים שעליהם על ידי חוֹם האש או ההסקה, וכדומה, והמים נעשים פושרים לפני שמתייבשים; אבל בנוגע לרחיצה רגילה – דין המים הפושרים כמים שחוממו בשבת, שאסור לרחוץ בהם אפילו אבר אחד. יש אומרים שדינם שווה לדין מים שהתחממו בערב שבת, ומותר לרחוץ בהם את מיעוט הגוף אף ברחיצה רגילה. ויש אומרים שדינם כמים שחוממו בשבת לכל דבר.
[שו"ע שכו, ד-ה, משנ"ב ה ו־יז, שעה"צ ח, וביה"ל ד"ה יש, וד"ה אצל; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
מים שהתחממו בשבת באמצעות 'דוד שמש' – האם מותר לרחוץ בהם את הידים?
כאמוּר, מים שחוּממו בשבת, אסור לרחוץ בהם אפילו אבר אחד. ומים שלא נעשתה בהם כל פעולה לחממם בשבת, אלא התחממו בשבת מאליהם, על ידי שהניחום בערב שבת על גבי האש, וכיוצא בזה; או מים שהתחממו בשבת באמצעות 'דוד שמש', ואין בשימוש בהם חשש לכניסת מים קרים לדוד ובישולם – דינם כמים שהתחממו בערב שבת, שמותר לרחוץ בהם חלק מאברי הגוף (ראה לעיל).
ויש אומרים שדינם כמים שחוממו בשבת; ויש אומרים שאף מים שלא חוממו בשבת, אלא התחממו בערב שבת, והונחו בערב שבת על גבי האש רק כדי לשמור על חומם – דינם כמים שחוממו בשבת.
ומים שחימם גוי עבור עצמו – יש אומרים שדינם כמים שחוממו על ידי ישראל בשבת; ויש אומרים שדינם כמים שהתחממו בערב שבת, (כאשר אין בהם איסור הנאה מחמת מלאכת הגוי, ראה שולחן ערוך שכה, יא).
[ביאורים ומוספים דרשו שכו, 2, 3 ו־7]