האם מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה?

י"ג חשון- סימן ס"ג סעיף א'- סעיף ג'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע הקורא קריאת שמע של שחרית בעמידה נקרא עבריין ?

באיזה אופן מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה?וכיצד ינהג אדם הרוצה לקרוא קריאת שמע בעודו מהלך בדרך?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ג סעיפים א' – ג']  

קריאת שמע בשכיבה

כתוב בשולחן ערוך, שאפשר לקרוא קריאת שמע, בין בעמידה, בין בהליכה, בין ברכיבה על גבי בהמה, ובין בישיבה, ואפילו בשכיבה, אלא שבזה יש איזו שהיא מגבלה, דהיינו, אדם השוכב יכול לקרוא קריאת שמע, אבל לא כאשר הוא שוכב פרקדן, כלומר, אם הוא שוכב על בטנו כשפניו כלפי מטה, או כששוכב על גבו כשפניו כלפי מעלה, לא יקרא קריאת שמע בצורה הזאת, משום שזה דרך שררה וגאוה לקבל עליו כך עול מלכות שמים, ובדיעבד, יוצא גם באופן הזה, ואם שוכב על צידו, מותר לקרוא כך קריאת שמע, ומוסיף הרמ"א ואומר, שטעם ההיתר בזה הוא, מכיוון שהוא כבר שוכב וזו טרחה בשבילו לעמוד, ומבאר המשנה ברורה, שכוונת הרמ"א לומר, שמכיוון שהוא כבר פשט את בגדיו, וקשה לו לעמוד ממיטתו ולהתלבש שוב בבגדיו ולקרוא קריאת שמע, לכן מותר לו לקרוא קריאת שמע כאשר הוא שוכב על צידו, אבל אם לא פשט את כל בגדיו אלא נשאר בחלוקו, הוא מחויב לעמוד ולקרוא קריאת שמע, ואומר הביאור הלכה, זה הכל לשיטת הרמ"א, שמתייחס לשכיבה על הצד כבדיעבד, ולכתחילה לא יקרא כך, אבל השולחן ערוך סובר, שלכתחילה מותר לאדם לקרוא קריאת שמע כאשר הוא שוכב על צידו.

קריאת שמע בעמידה או בישיבה

אדם שרוצה לקרוא קריאת שמע של שחרית דווקא בעמידה, נקרא עבריין, ומבאר המשנה ברורה, משום שכתוב בתורה, 'בשכבך ובקומך', בשכבך, זה קריאת שמע של ערבית, ובקומך, זה קריאת שמע של שחרית, ונחלקו בית שמאי ובית הלל, מה הכוונה 'ובקומך', דעת בית הלל, שהכוונה היא בזמן שבני אדם בדרך כלל קמים ממיטותיהם, שבאותו זמן אפשר לקרוא קריאת שמע, ומקיימים בזה מצות קריאת שמע, ודעת בית שמאי שהכוונה היא כאשר אדם עומד, דהיינו, לקרוא קריאת שמע בעמידה, ולכן, הקורא קריאת שמע בעמידה, נקרא עבריין, משום שהוא פוסק כמו בית שמאי, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו אם עושה זאת כדי לעורר הכוונה, הדבר אסור, וכן הדין בקריאת שמע של ערבית, אם אדם מתיישב בכדי לקרוא קריאת שמע של ערבית, יש בזה בעיה, משום שהוא פוסק להלכה כמו בית שמאי, וכתוב במשנה ברורה, שאדם המחמיר על עצמו בדבר שפשט היתרו בכלל ישראל, מנדים אותו, ואם כוונתו לשם שמים, לא מנדים אותו.

קריאת שמע בעודו מהלך בדרך

המהלך בדרך ורוצה לקרוא קריאת שמע, צריך לעמוד בפסוק ראשון, משום שהכוונה בפסוק ראשון מעכבת, ומותר לו גם להתיישב אם מדובר בקריאת שמע של ערבית, ואף על פי שיש בזה בעיה שנראה שנוהג כבית שמאי, מבאר המשנה ברורה, זה הכל אם הוא משנה מעמידה לישיבה, אבל אם הוא משנה מהליכה לישיבה, אין בזה בעיה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן