האם מותר לקנות דירה בחול המועד ?

ה' טבת תשפ"א -סימן תקל"ט- סעיף י"ב- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

באיזה אופן מותר להלוות לגוים בריבית בחול המועד ? ומה הטעם שהתירו בחול המועד לקנות מהגויים בתים שדות וכרמים?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ט סעיף י"ב עד סוף הסימן]

קניית דירה בחול המועד

אסור לקנות בחול המועד בתים, או אבנים לתקן את כותל ביתו, או עבדים ובהמה, אלא אם כן הוא צריך אותם לחול המועד, או באופן שאין למוכר מה לאכול, וכן אם לשליח המוליך את הסחורה מבית המוכר לבית הקונה אין מה לאכול, בכל אלו מותר למוכר ולקונה לעשות מקח וממכר ביניהם לצורך זה, וכל זה רק באלו הדברים שיש פרסום בקנייתם, וממילא מותר לסחור בהם רק בתנאים הנ"ל, אבל שאר כלים, נהגו לקנות אותם בחול המועד בצנעה.

קניית בתים מהגויים

יש מי שאומר, שמותר לקנות מן הגוי בתים שדות וכרמים אפילו שזה לא לצורך המועד, ואפילו שיש לו מה לאכול, וטעם ההיתר מובא בתוספתא, מכיוון שהוא מציל מידם, ובביאור הלכה כתב, שהטעם הזה אינו מוסכם, אלא יתכן שזה רק בא לפרש למה מותר לכתוב ולהעלות בערכאות של גויים לאחר שהמקח וממכר כבר נעשה, אבל עדיין אין סיבה להתיר את המקח וממכר, ועוד, שכל הראשונים לא הביאו את התוספתא שמתירה, ומזה שהרמב"ם שאר פוסקים השמיטו את התוספתא הזאת, משמע שהם לא סוברים כך להלכה, והרמב"ם גם כתב, שלוקחים בתים רק לצורך המועד, והוא לא חילק שמגוי מותר לקנות בתים בכל אופן, ולכן אומר הביאור הלכה, שאין באמת קולא בגוי יותר מאשר ביהודי, אלא גם מה שבגוי מותר, זה רק אם זה לצורך המועד, אלא החידוש הוא, שאפילו שאת הדברים האלו צריך לכתוב ולהעלות בערכאות, בכל זאת מותר, כיוון שהלקיחה היא לצורך המועד.

הלוואה לגוי בריבית

מותר ליהודי להלוות בריבית לגוים שלווים ממנו באופן קבוע, משום שזה דבר האבד, שהרי אם הוא לא ילווה לגוים בריבית, הם ילכו למקום אחר ללוות, ויתרגלו לכך ולא יבואו אליו יותר, וגם לאלו שלא רגילים ללוות, מותר לו להלוות, ובתנאי שיקח את דמי הרווח של הריבית, ויוציא אותם לצורך שמחת יום טוב להוצאה כזאת שלא היה מוציא אם לא היה לו את הרווח הזה, שאז אני מבין שזה נחשב שהוא עשה מסחר לצורך יום טוב, כלומר, בהלוואה אנו מקילים יותר, שאפילו אם יש לו צרכי שמחת יום טוב, מותר, כיוון שיש פוסקים שמתירים הלוואה בחול המועד, משום שזה לא דומה כל כך לפרקמטיא.

מותר לקחת ערבות במועד על הלוואה שיעשה לאחר המועד, כיוון שההלוואה לאחר המועד, וממילא זה לא נחשב שהוא עושה סחורה במועד.

הלוואה של שולחנות זה נחשב להלוואה בקביעות, וזה סחורה, והדבר אסור לפי כל השיטות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן