עד מתי מותר לאכול מצה עשירה בערב פסח? • כמה זמן קודם פסח נהגו המחמירים שלא לאכול מצה? • האם מותר לאכול קניידלך בערב פסח? • ומה נכון לעשות לאחר תפילת מנחה בערב פסח • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"א סעיף ב' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, לפני שעה עשירית מותר לאכול רק מצה עשירה, אבל מצה שיוצאים בה יד"ח אכילת מצה בליל הסדר, אסור לאכול אותה בערב פסח, כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב, ומצה שנילושה אפילו במעט מי פירות, ונרגש בה הטעם של מי פירות, הרי היא מוגדרת כמצה עשירה, ולא יוצאים בה יד"ח אכילת מצה, והיא מותרת באכילה בערב פסח לפני שעה עשירית.
המ"ב מביא, שמצה כזאת שיוצאים בה יד"ח אכילת מצה, אסורה באכילה בערב פסח כבר מעלות השחר, ומביא המ"ב, שיש שמחמירים שלא לאכול מצה כבר מראש חודש ניסן, ומצה שנכפלה או התנפחה, אע"פ שמחמירים שלא לאכול אותה בפסח מחשש חמץ, אבל מכיוון שמעיקר הדין היא בכלל מצה, היא אסורה באכילה בערב פסח.
קטן שאינו יודע ואינו מבין בענייני סיפור יציא"מ, מותר להאכיל אותו מצה במשך יום י"ד, אבל קטן שמבין בענייני סיפור יציא"מ, אפילו שמבין קצת, אסור להאכיל אותו מצה בער"פ, כיוון שנאמר 'והגדת לבנך בעבור זה' – לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, ולאחר שמילא כרסו במצה, לא שייך לומר 'בעבור זה', כי אין בזה שום חידוש, וכן קטנה המבינה בסיפור יציא"מ אפילו מעט, אסור להאכיל אותה מצה בער"פ.
אומר הרמ"א, יש שנהגו שלא לאכול חזרת בער"פ, כדי לאכול מרור בליל הסדר לתאבון, ומביא המ"ב, אין טעם למנהג זה, ובחו"ל ביו"ט ראשון של פסח, נוהגים שלא לאכול חזרת כדי שיאכלו את המרור בליל יו"ט שני לתאבון, וכן מטעם זה נוהגים למעט קצת באכילת מצה ביו"ט ראשון, ויש שמחמירים גם שלא לאכול פירות, כדי לאכול החרוסת לתאבון, אבל אין לחוש למנהג הזה, ויש מחמירים שלא לפרר או לשבור המצות בערב פסח, כיוון שאם הא יתעסק בהם יותר מדאי, הוא עלול לבוא לאכול מהם בער"פ, אבל אין לחוש גם לזה.
עוד אומר הרמ"א, מצה שלשו אותה מקמח ומים בלבד, ולאחר האפייה, פוררו אותה, ולשו אותה עם יין ושמן, היא לא נקראת מצה עשירה, כיוון שכבר חל עליה דין מצה, וממילא, אסורה באכילה בער"פ, אבל לא יוצאים בה יד"ח מצה, לעומת זה, קניידלך שמבשלים אותו, דהיינו, מצה מבושלת, מותרת באכילה בער"פ.
אם התחיל לאכול קודם שעה עשירית, ונמשכה סעודתו עד הלילה, דינו כמו שאר ערבי שבתות וי"ט, שצריך להפסיק כשמגיע בין השמשות, ואם כבר בירך בפה"ג בסעודה, לא יברך בקידוש בפה"ג, וכן אם בירך כבר המוציא, לא יברך על המצה המוציא, אלא יברך רק 'על אכילת מצה', ובכל מקרה לפי מנהג הרמ"א שלא אוכלים מצה עשירה בער"פ, לא שייך מה שהשו"ע אומר שהתחיל לאכול קודם שעה עשירית, כי לעולם הוא לא מתחיל לאכול פת לפני שעה עשירית.
בערב יו"ט מצוה לרחוץ וללבוש בגדים נאים וכמו בשבת, ואומר המ"ב, שלאחר חצות, ילך לבית המרחץ, ויטבול לכבוד הרגל, ולאחר תפילת מנחה, נכון שיתעסק בדיני קרבן פסח, ויחשוב לו הקב"ה כאילו קיים בפועל את הקרבת קרבן פסח, ובשל"ה העתיק מסדר היום מה שילמד כל אדם, ואין מברין האבל בער"פ.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א