האם מותר לקבל תרומה לבית הכנסת ממי שמוכר כלבים?

ח' אב- סימן קנ"ג סעיף כ"א -סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר לקבל תרומה לבית הכנסת ממי שמוכר כלבים?
האם אפשר לתרום לבית הכנסת בדים ובגדים שכבר השתמשו בהם לצורכי חולין?
וכן מה הדין בחפצים שימשו לעבודה זרה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


לשיעורים נוספים בהלכות בית הכנסת לחץ כאן


סימן קנ"ג סעיף כ"א

– דיני בנין בית הכנסת –

שימוש בשל הדיוט לדברי קדושה או מצוה | שימוש בדבר ששימש לע"ז | שימוש למצוה באתנן ומחיר כלב | התחייב לה דבר אחד ונתן יותר האם גם השאר הוא אתנן? | מתי נחשב אתנן? | שימוש באתנן של כסף | על מי חל אתנן? | החזיק בקניית מצוה בבהכנ"ס ונאנס ומכרוה לאחר ורוצה לחזור למצותו מי קודם?

מבואר בשו"ע, שמעילים שהשתמשו בהם לצורך הדיוט, אסור להשתמש בהם לצורך קדושה, כיון שזה גנאי, אבל לצורך מצוה כגון בניית בהכנ"ס, מותר להשתמש בהם, המ"ב מוסיף, שאמנם לדבר מצוה מותר להשתמש בהם, אבל דבר שהשתמשו בו לע"ז, אסור להשתמש בהם גם לדבר מצוה, ואסור לקחת מהם טלית כדי להטיל בה ציצית.

"אתנן זונה ומחיר כלב לא תביא בית ה' אלקיך" אסור להקריב מהם קרבן מדאורייתא, ומדרבנן אסור להשתמש מזה לא לס"ת ולא לשום דבר מצוה, ומבאר המ"ב, שאתנן זונה הכוונה, שכאשר האיש נותן לאשה איזה דבר מתנה בגלל הזנות, אסור להשתמש באותו דבר לדבר מצוה, והאתנן לאו דוקא אם התחייב לה משהו ובסוף הוא נותן לה, אלא גם אם הוא התחייב לתת לה טלה אחד באתננה, ובסוף נתן לה כמה טלאים, כולם נחשבים לאתנן זונה, ואסור להקריב מהם קרבן למזבח, ואסור להשתמש בהם לשום דבר מצוה מדרבנן, ודוקא בתנאי שהמתנה קדמה לביאה, אבל אם הביאה קדמה אין זה נחשב לאתנן זונה, וכן אין נחשב אתנן כשהנואפת נותנת לנואף, וגם במשכב זכור שייך אתנן, והאיסור להשתמש לדבר מצוה שבאתנן זונה ומחיר כלב, זה רק כאשר משתמשים בגוף הדבר, כגון אם נתן הנואף לנואפת אבנים או קורות באתננה, אסור לבנות מהם בהכנ"ס, וכן אם נתן לה עור אסור לכתוב עליו ס"ת, וכן מחיר כלב, אם אדם מכר כלב וקיבל תמורתו אבנים, קורות, עור, אסור להשתמש בזה לדבר מצוה, אבל כסף שקיבלה באתנן, או כסף שקיבל בעד כלב אין איסור השתמש בזה, וכן אם נתן ענבים ונעשה יין מותר, וזונה נקראת רק איסור ערוה אבל פנויות לא, אלא רק אם מדובר בחייבי כריתות, וי"א אפילו חייבי לאוין.

סעיף כ"ב
אדם שהיה לו חזקה לקנות איזה מצוה בבהכנ"ס, כגון שהיה קונה את ההגבהה והגלילה, ובמשך השנים נתהפך מזלו והעני, ומכרו הקהל את הגלילה לאדם אחר, וחזר הראשון והעשיר ורוצה לחזור לקנות המצוה, הדין הוא, שהדבר תלוי, אם הסיבה שהראשון לא עשה את המצוה היא מחמת אונס שנהיה עני, אז ברגע שחזר להיות עשיר, המצוה חוזרת אליו כי לא ויתר על זכותו, אבל אם לא קנה את המצוה מרצונו, ולא מחמת אונס, בכה"ג זכה השני ולא חוזרת המצוה לראשון.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן