יום ראשון ט"ו באלול תשע"ח
האם מותר לפורר גבינה צהובה במגרדת בשבת?
מאכל שאינו 'גדולי קרקע', כגון בשר וביצים – אין בו איסור מלאכת 'הטוחן', ולכן מותר לפוררו, או לחותכו לחתיכות קטנות, וכדומה. אולם, אסור לעשות כן בכלי המיועד לכך, וכגון לפורר גבינה צהובה במגרדת (= מגררת, פומפיה), משום שזהו 'עובדין דחול' (ראה להלן).
ויש פוסקים הסוברים שכל מאכל שמקורו בבעלי חיים דינו כגידולי קרקע, משום שבעלי החיים נזונים מהקרקע; ולדבריהם – בשר, ביצים וגבינה צהובה, נחשבים כגידולי קרקע.
ולהלכה, ניתן להקל, כיון שבלאו הכי, יש אומרים שאין איסור טחינה כלל בכל מאכל שהוא, משום שהמאכל ניתן לאכילה בעודו שלם, ולכן אין 'שֵׁם' טחינה על טחינתו, כלומר, אין לה משמעות של 'מלאכה'.
[שו"ע שכא, ט-י, ומשנ"ב לא ו־לג]
האם מותר לפרוס בשבת ביצה בכלי המיועד לכך?
כאמוּר, אין איסור טחינה במאכל שאינו 'גידולי קרקע', אבל אסור מדרבנן לטוחנו בכלי המיועד לכך. וכלי המיועד לפריסת ביצים – מותר לפרוס בו ביצה בשבת, כיון שאין זה נחשב לטחינה. ויש אומרים שכל טחינת מאכל שאינו גידולי קרקע, אינה מותרת אלא אלא בסמוך לאכילה.
ודין זה שאין איסור טחינה אלא בגידולי קרקע, אמוּר רק במאכל; אבל בדבר שאינו מאכל, יש איסור טחינה דאורייתא אף כשאינו גידולי קרקע. ולמרות שמלאכות שבת נלמדות ממלאכת המשכן, ובמלאכת המשכן לא היתה טחינה אלא בגידולי קרקע – אין למֵדים אלא את צורת המלאכה, ואין שינוי בצורת המלאכה כאשר מדובר בדבר שאינו גידולי קרקע.
[שו"ע שכא, י, ומשנ"ב לו; ביאורים ומוספים דרשו, 45, 46 ו־49]
פעולות רבות אסורות בשבת משום שהן 'עובדין דחול' – מהי ההגדרה?
פעולות רבות אסורות בשבת משום שהן 'עובדין דחול'. ויש שכתב שאיסור עובדין דחול הוא באחד משלושת האופנים הבאים: א. מעשה שיש לחשוש שיגרור אחריו עשיית מלאכה האסורה בשבת; ב. מעשה הכרוך בטרחה יתֵרה; ג. פעולה הדומה לאחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. ויש שכתב ש'עובדא דחול' היא "עשיית מלאכה המותרת בשבת באופן טוב וראוי, כמלאכה קבועה הנעשית בימות החול, ולא באופן ארעי שאין בו הקפדה על שלימות המלאכה".
ויש שצידד להגדיר 'עובדא דחול' – פעולה המותרת בשבת הנכרכת בדרך כלל עם עשיית מלאכה האסורה בשבת.
[משנ"ב שכא, לו; ביאורים ומוספים דרשו, 48]