השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר להניח חלה בכלי שני עם צולנ'ט ?
מדוע אסור להניח ליד האש בשר יבש שנתבשל? • האם דבר גוש הנמצא בכלי שני מבשל? • מה הדין בכלי שני שהחום שלו גדול באופן שהיד נכווית בו? • וכאיזה כלי מוגדרת 'מצקת'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ח סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אמנם אין בישול אחר בישול, כלומר, דבר יבש שהתבשל כל צרכו, מותר לחזור ולבשל אותו בשבת, וכן דבר רך שהתבשל כל צרכו אם הוא עדיין חם מותר לחזור ולבשל אותו בשבת, ואסור להניח אותו ע"ג האש ממש כיוון שיש בזה איסור של חזרה, אבל מותר להניח אותו ליד האש, ומותר להניח אותו ע"ג קדירה מליאה שעומדת על האש, שכיוון שהתבשיל נתבשל כבר מער"ש, הבישול השני לא מוסיף על הבישול הראשון שום דבר, וכל זה אמור רק בבישול אחר בישול, ויש מי שסובר שיש בישול אחר אפייה או אחר צלייה, מעשה שנאפה או צלי שנצלה, אסור לבשל אותו בשבת, דהיינו, אסור להניח אותו בתוך קדירה עם נוזלים חמים שעומדים ע"ג האש, כיוון שיש בישול אחר אפייה או אחר צלייה, ויש בזה איסור.
המ"ב מביא, שאסור לקחת בשר שהתבשל אחרי שרוקנו את הנוזלים ולהניחו ליד האש, כיוון שהחימום שלו צולה אותו.
כותב השו"ע, 'אסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו', ומבאר המ"ב שיש כאן חידוש נוסף, לא רק שיש בישול אחר אפייה או צלייה, אלא אסור ליתן פת אפילו בכלי שני שלא מבשל, והטעם הוא, כיוון ששיטה זו חוששת וסוברת שפת נמנית ברשימה של הדברים שממהרים להתבשל, וקלי הבישול מתבשלים גם בכלי שני, ואומר המ"ב שלפי שיטה זו, לאו דווקא פת, אלא כל דבר שהוא לא נזכר להדיא שהוא לא מקלי הבישול, הוא בכלל קלי הבישול, ורק מים ושמן מותר לתת בכלי שני, והחזו"א חולק על המ"ב, וסובר שרק דברים שנתבארו בדברי הפוסקים שהם מקלי הבישול, צריך לחשוש אליהם.
ממשיך השו"ע ואומר 'ויש מתירים', ואומר המ"ב בס"ק מ"ג, ששיטה זו סוברת שכלי שני לא מבשל שום דבר חוץ מהדברים הנזכרים להדיא בגמ'.
הרמ"א אומר, שיש מקילים אפילו בכלי ראשון, ומבאר המ"ב שהם סוברים, שאין בישול אחר אפייה או צלייה, ונהגו להחמיר כהשיטה המחמירה וסוברת שיש בישול אחר אפייה או צלייה, ולכן אין לקחת את החלה של שבת ולהניח אותה בכלי שני של הצולנ'ט, כיוון שחוששים שמא יש בישול אחר אפייה, וכ"ש שלא יערה עליהם מכלי ראשון, ואומר המ"ב, שאם צריך להיזהר בלחם שהוא כבר נאפה ויש מקום לומר שאין בישול אחר אפייה ואפ"ה נזהרים שלא להניח את הלחם בכלי שני, כ"ש שיש להיזהר שלא להניח את הבצלים חיים בכלי שני, כיוון שיש מקום לחשוש שהם מקלי הבישול ומתבשלים בכלי שני, וכן צריך להיזהר בדבר גוש שמונח בכלי שני, שיש שסוברים שאין נ"מ באיזה כלי הוא נמצא, ומאחר שהוא גוש, יש לו חום מצד עצמו, וגם כאשר הוא נמצא בכלי שני, הוא שומר על החום שלו ומוגדר ככלי ראשון, ולכן אין להניח בצלים חיים בשבת ע"ג דבר גוש, כיוון שיש לחשוש לשיטות הסוברות שדבר גוש מוגדר ככלי ראשון.
אסור לערות מכלי ראשון שעומד על האש ע"ג בצלים חיים, כיוון שעירוי מבשל קצת, ואומר המ"ב, שאמנם כלי שני אסור, ואסור ליתן פת שיש בו חשש אולי הוא מקלי הבישול בכלי שני, אבל בכלי שלישי מותר, ולא רק בכלי שלישי גמור, אלא גם אם שאב במצקת מהכלי שעמד ע"ג האש, המצקת מוגדרת ככלי שני, והצלחת שהוא מערה מתוך המצקת, מוגדרת ככלי שלישי, א"כ מחדש המ"ב, שהמצקת לא מוגדרת ככלי ראשון אע"פ שהוא שואב איתה מהקדירה שע"ג האש, והצלחת ששופך אליה מהמצקת היא כלי שלישי, וקלי הבישול מותרים בכלי שלישי, והחזו"א חולק ואומר שקלי הבישול אסור אפילו בכלי שלישי.
אדם שנתן פת בכלי ראשון, בדיעבד אינה נאסרת משום מעשה שבת, כיוון שיש שיטה הסוברת שאין בישול אחר אפייה, ולעניין שלא לאסור את המאכל אפשר לסמוך עליהם.
בחום גדול שיד נכווית בו, לכו"ע מבשל אפילו בכלי שני, ואפילו לשיטות המקילות שמותר לתת בכלי שני.