במה דומה צום עשרה בטבת ליום הכיפורים, בשונה משאר צומות?
מצינו חומרה בצום עשרה בטבת שדומה הוא ליום הכיפורים בשונה משאר צומות, שהנה כתב השו"ע (סימן תקנ סעיף ג); כל ארבעה צומות הללו אם חלו להיות בשבת, נדחין לאחר השבת. וכתב המשנ"ב (ס"ק ח) שהלכה זו לא נאמרה על צום עשרה בטבת, שלעולם אין חל עשרה בטבת בשבת כמו שכתוב בשו"ע (סימן תכח סעיף ב).
ומה היה הדין לו כן היה חל צום עשרה בטבת בשבת? חידוש גדול הביא הבית יוסף בשם האבודרהם (הלכות תעניות), שאם היה חל צום עשרה בטבת בשבת היו צריכים לצום בשבת כביום הכיפורים שחל בשבת, וטעמו שכתוב בעשרה בטבת "בעצם היום הזה" כביום כיפור. ותמה עליו הבית יוסף וכתב 'ולא ידעתי מנין לו זה'?
וביאר הגר"ח סאלוויציק (חידושי הגר"ח [סטנסל] אות מד) שאם היה חל עשרה בטבת בשבת, היה חובה לצום בשבת. וביאר הגר"ח את דבריו, שודאי כשאי אפשר לדחות את התענית מותר להתענות גם בשבת, כמו שמצאנו שמתענים תענית חלום, ולכן בשאר הצומות שנקבעו מחמת המאורע, נקבע זמנם לחודש שבו ארעו כמבואר בפסוקים, ואפשר לדחות את התענית למחרת. מה שאין כן בעשרה בטבת שבו הוזכר בכתוב [ראה יחזקאל מד, ב] שהתחלת המצור היתה בעצם היום הזה [של עשרה בטבת], ולכן אי אפשר לדחותו ליום אחר גם כשחל בשבת [אך ראה מנחת חינוך (מצוה שא אות ז) שכתב שגם צום עשרה בטבת זמנו בכל חודש טבת. והדעת תורה הביא שרש"י (מגילה ה, א ד"ה אבל) כתב שגם צום עשרה בטבת שחל בשבת נדחה למחרת, וציין לשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"ג סי' קעט) שדן בדבריו. ובדרך דרוש ראה דרושי חת"ס דרוש לח' טבת תקצו דף צז עמ' ב ד"ה צום העשירי דבר נפלא].
האם מותר לערוך חתונה בליל עשרה בטבת?
כל שלשת הצומות מלבד תשעה באב, אין צריך להתענות בלילה שלפניהם, כך פסק השו"ע (שם סעיף ב). וכתב המשנ"ב (ס"ק ז) שאין דינם בזה כמו בתשעה באב, ומותרים באכילה ושתיה בלילה שלפניהם.
ובזה נשאלה השאלה האם מותר אף בשאר דברים של שמחה וכגון לערוך נישואין בליל התענית? דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה תעניות פי"ג ס"א וארחות הלכה הע' 1) שאין ראוי לעשות כן אם לא בשעת הדחק [אך בליל תענית אסתר אפשר], ואף ביחס לסעודת שבע ברכות, דעתו (שם דבר הלכה אות א) שאין נכון כל כך לקיימה בליל התענית, שהרי כתב בשעה"צ (ס"ק ט) שבעל נפש יחמיר בכל העינויים כבר מהלילה.
מאידך, בשו"ת אבן ישראל (להגרי"י פישר, ח"ז סי' כח) כתב שמותר לערוך חופה בליל תענית עשרה בטבת, רק הסתפק האם יהיה מותר לעשות גם ריקודים ומחולות, וכן הביא בספר שערי נחמה (עמ' סו) בשם הגרי"ש אלישיב שאפשר לכתחילה לערוך נישואין בליל עשרה בטבת, ואפשר לנגן בכלי שיר בסעודה. וכן משמעות דברי השו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קסח), שדן אם לאסור לערוך נישואין בליל שבעה עשר בתמוז רק מחמת שדיני בין המצרים מתחילים כבר מלילה זה עיי"ש, ומשמע שצום עשרה בטבת שאין בו טעם זה, אין לאסור.
האם יש ראיה 'ממעשה שהיה' המובא בתוס' בעירובין, שמותר לערוך חופה בעשרה בטבת מבעוד יום?
כתב הרמ"א (שם סעיף ג); אם יש חופה ביום התענית בערב שבת, נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל, ואחר כך עושים החופה. וכתב המשנ"ב (ס"ק יב) שכיון שעדין הוא מבעוד יום והוא תענית, אסור לחתן לשתות כוס של ברכה של החופה, אלא נותנין לתינוק לשתות [ובנדחה יכול החתן לשתות מכוס של ברכה וכן מלאכול ולשתות].
ומשמעות דברי הרמ"א שמותר לשאת נשים בשאר תעניות [בלא סעודה כגון לערוך החופה מבעוד יום ביום התענית]. וכן מובא בתוס' (עירובין מ, ב ד"ה דילמא) שהיה מעשה בחופה בעשרה בטבת שנתנו לתינוק לשתות.
אמנם, בשו"ת פרי השדה (ח"ד סי' סב) כתב שאין לישא נשים בשאר תעניות, מחמת דברי הפמ"ג (סי' תקנא א"א ס"ק י) שיום התענית דינו כמו מראש חודש אב עד תשעה באב. והוסיף, שמה שכתבו התוספות שהיו נישואין בעשרה בטבת, צריך לומר שזה היה באלמן שנשא אלמנה שאין בזה שמחה כל כך. וראה בשו"ת אבן ישראל ח"ז סי' כח שמדברי הרמ"א והתוס' הביא להוכיח שמותר לערוך חופה בליל הצום, שהרי אף בצום עצמו מותר כדברי הרמ"א והתוס'.