הרב משה גרין
כתב ה'שולחן ערוך': "המחלק לבני ביתו מנות בשבת יכול להטיל גורל וכו', והוא שיהיו החלקים שווים וכו', אבל עם אחרים אסור, כיון שמקפידים זה על זה וכו', ואסור להטיל גורל בשבת אפילו על ידי גוי".
וכמה טעמים נאמרו לאיסור זה: א. משום שהוא דומה ל'מקח וממכר'. ב. שמא יבואו למדוד ולשקול. ג. שמא יבואו לידי כתיבה. ד. שמא יקרא ב'שטרי הדיוטות', שהם כתבים האסורים בקריאה.
ויש אומרים שאין האיסור אמור אלא בגורל על מיני מאכלים או שאר חפצים, שאז יש לחשוש לכל האיסורים הנ"ל, אבל גורל בין שמות של אנשים כדי להכריע וליישב הדורים, כגון בעניין עליה לתורה, או תפילה לפני העמוד ואמירת קדיש, או מי יזכה לקבל ראשון דבר מסויים, או לָשֶׁבֶת במקום מסויים – אין איסור להטילו בשבת אם הוא לצורך היום, ולא התאפשר לעשותו בערב שבת. ויש אומרים שגם בזה לא התירו אלא לצורך מצוה. ברם, גורל על ידי פתקים – אסור אף לצורך מצוה, כיון שקיים החשש שיבואו לידי כתיבה.
ועל פי האמור – ב'חברת תהלים' וכדומה, שמתאספים נערים לקריאת תהלים או לימוד משניות, ומצוי שעורכים הגרלה בסיום הקריאה או הלימוד – אין לערוך הגרלה זו בשבת, שהרי מגרילים חפצים, וכאמור, הגרלה כזו אסורה אף לצורך מצוה, ואף שלא על ידי פתקים.
[שו"ע או"ח שכב, ו, לבוש, ו, א"ר יב, ומשנ"ב כב, כד ו־כה; ביאורים ומוספים דרשו, 29]