השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
ערבוב יין אדום עם יין לבן
האם מותר לשים תבלין 'כרכום' בתבשיל? • אכל תותים ונצבעו ידיו ורוצה לקנחם במפה, מה הדין? • כאשר רוצה לשים צבע בדבש לצורך מסחרי האם הדבר מותר? • כיצד יתכן שלאחד מותר לאכול תותים אע"פ שצובע את ידיו ולאחד יהיה אסור לאכול בכה"ג? • ומדוע אסור לשים מי מלח בירקות כבושים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"כ סעיף י"ט – סימן שכ"א סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אין צביעה באוכלין, ולכן 'כרכום' שהוא מין מאכל שיש בו הרבה צבע, מותר לערב אותו בתוך תבשיל ואע"פ שהוא צובע את התבשיל, ומוסיף המ"ב, שמותר לערב יין אדום ביין לבן, ומביא נידון בפוסקים, מה הדין כאשר כוונתו לצבע, האם גם בכה"ג נאמר הדין שאין צביעה באוכלין, או לא, ואומר שנחלקו בזה, ואומר המ"ב, שאסור לקחת צלוחית של מים, ולהכניס בתוכה סממנים של צבע כדי שהם יצבעו את המים, ויש בזה חשש של חיוב חטאת כיוון שעושה ממש צבע בשבת, ואדם שרוצה לעשות צבע ביי"ש או בדבש לצורך מסחר, אסור, כיוון שכל מה שאין צביעה באוכלין זה עד כמה שזה משמש לו כמאכל, אבל לא למסחר.
אדם שאוכל תותים או שאר מיני פירות שצובעים לו את הידיים, והידיים שלו צבועות ורוצה לקנחם במפה, יש בזה איסור, כיוון שצובע את המפה בצבע שע"ג ידיו, ומוסיף המ"ב, שהיש מי שאומר סובר, שפס"ר דלא ניחא ליה אע"פ שהוא מקלקל, אסור, ולכן אפילו שכאן לא ניחא ליה שהבגד יהיה צבוע בצבע של פירות, אסור, ויש חולקים וסוברים שזה לא נחשב לצובע.
המ"ב מביא נידון נוסף, דלכאורה, למה הנידון רק משום הבגד שהוא צובע בידיים שלו הצבועות, איך מותר לו לאכול תותים או פירות שיש בהם צבע שתוך כדי האכילה הוא צובע את הידיים שלו, תיפו"ל שיהיה בזה איסור מחמת צביעת הידיים? ואומר המ"ב שלא, כיוון שאין דרך צביעה בכך, ולאשה באמת יהיה אסור כי דרכה לצבוע את גופה.
אם מניח ע"ג הפת את אותם פירות שיש בהם צבע, ותוך כדי כך הפת נצבעת בצבע של הפירות, אין בזה בעיה, כיוון שאין צביעה באוכלין, והאיסור הוא רק לקנח ידיו בבגד, שבקינוח צובע את הבגד.
מיני עשבים שיכולים לשמש גם כהסקה וגם לאכילת בהמה ואפילו קצת לאכילת אדם, אם הם מיועדים להסקה, הם מוקצה, ואם הם מיועדים לאכילת אדם או בהמה, הם לא נחשבים למוקצה, וא"כ מחשבתו היא הקובעת.
אסור לעשות כמות מרובה של מי מלח כדי לשים אותו בתוך 'כבשים' דהיינו, ירקות העשויים להתקיים זמן רב, כיוון שזה דומה למעבד, ואע"פ שאין עיבוד באוכלין, זה דומה לעיבוד העור, אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התבשיל, כי בתבשיל זה לא דומה לעיבוד, ואומר המ"ב שנחלקו הפוסקים, האם מותר לעשות כמות מרובה של מי מלח כדי לתת לתוך התבשיל, ועוד אומר המ"ב, שאם נתן שני שלישי מלח, זה כמות מרובה וזה אסור בכל מקרה, כיוון שנראה כעושה מורייס לכבוש בו דגים שכך היא הדרך, והאיסור בזה אולי הוא איסור דרבנן.