היום נלמד: "סברי רבותי"
יום שני ה' כסלו תשע"ז
האם מותר לענות 'אמן' באמצע האכילה?
כאשר כמה אנשים קובעים לאכול יחד ראוי שהאחד יוציא את כולם בברכה, משום ש"ברב עם הדרת מלך". אולם, כששותים יין באמצע סעודה, ומברכים עליו 'הגפן' - לדעת השולחן ערוך, אין האחד רשאי להוציא את כולם, אלא כל אחד מברך לעצמו בין אכילה לאכילה. וטעם הדבר, משום שאם יברך האחד ויוציא את האחרים בעודם עסוקים באכילה, קיים חשש שיענו אמן באמצע אכילתם, ובדיבור באמצע האכילה יש סכנה לחדירת חלק מהמאכל לדרכי הנשימה. ואף שיוצאים ידי חובת הברכה גם ללא עניית אמן, קיים חשש שמא יענו אמן ויסתכנו חלילה. ובדיעבד, אם אחד בֵּרך לכולם - מדברי הפוסקים משמע שכולם יצאו ידי חובה, אך מדברי כמה ראשונים משמע שלא יצאו ידי חובה. [סעיף ח, ס"ק מ-מב, ושעה"צ ס"ק נ]
מה פירוש האמירה "סברי רבותי"?
לדעת הרמ"א, כאשר כמה אנשים קובעים לאכול יחד, ושותים יין באמצע סעודתם - רשאי האחד להוציא את כולם בברכה, אך כיון שהם עוסקים באכילה וקיימת סבירות שלא יתנו דעתם להקשיב כראוי לברכה, חובת המברך לומר תחילה: "סברי רבותי", כשואל: "סוברים אתם לצאת בברכה זו?", ומטרת האמירה, שיפסיקו את אכילתם ויקשיבו לברכה; וממילא גם אין בדבר כל סכנה (ראה לעיל), שהרי פוסקים מלאכול. ועם זאת, אין כל הידור בכך שהאחד יוציא את כולם, כיון שלדעת רוב הפוסקים אסור לעשות כן, וכדעת המחבר הנ"ל. ולא יאמר "ברשות רבותי", משום שלשון זו אינה אלא נטילת רשות לברך, ולא לשון המזכירה לכולם להפסיק מאכילתם ולהקשיב לברכה. [סעיף ח וס"ק מג ו־מה]
מדוע המברך 'הגפן' בחופה אינו אומר "סברי רבותי"?
כאמור, לדעת הרמ"א רשאי אדם להוציא אחרים ידי חובתם בברכת היין באמצע הסעודה, ובלבד שיאמר תחילה "סברי רבותי", כדי להזכירם להקשיב. ומטעם זה (ומטעמים נוספים) נהגו שבכל מקרה שהאחד מוציא את האחרים ידי חובתם בברכת היין, כגון בקידוש והבדלה, אינו אומר "ברשות רבותי" - הגם שראוי יותר לומר בלשון זו, שהיא דרך כבוד, שנוטל רשות מהאחרים להוציאם בברכתו - אלא "סברי רבותי". אולם, במקום בו לא נצרכת נטילת רשות, כגון בחופה ובברית מילה, שבעל השמחה מכבד את המברכים לברך, אין צורך לומר גם "סברי רבותי". ויתכן שמשום כך יש שאין אומרים "סברי רבותי" בשתיית כוס היין של ברכת המזון, שהרי כבר נטל רשות מבעל הבית לפני ברכת המזון. [סעיף ח, ס"ק מו-מז, ושעה"צ ס"ק נב, נג ו־נה]