יום שלישי י"ט באלול תש"פ
האם מותר לסנן מיץ תפוזים מהגרעינים ביום טוב?
משקה שמעורבת בו פסולת – כגון מים שמעורב בהם עפר, יין שמעורבים בו שמרים, ומיץ תפוזים שמעורבים בו גרעינים – אם אינו ראוי לשתייה לרוב בני האדם, אסור לסננו בשבת משום מלאכת 'בורר'. ויש אומרים שאין לסננו אף כשהוא ראוי לשתייה לרוב בני האדם, כל עוד אינו ראוי לשתייה לכולם, (שאז מטרת הסינון היא רק כדי שיהיה צלול במיוחד).
אולם, ביום טוב, מותר לסנן את המשקה, בתנאי שהסינון אינו נעשה בצורה שבה נהוג לסנן כמות גדולה לצורך תקופה ארוכה, כדי שלא יֵראה כאילו מסנן את המשקה לצורך ימות החול. וכמו כן, אם סינון מוקדם בערב יום טוב לא היה פוגם בטעם המשקה – כמו במים שמעורב בהם עפר – אין לסננו ביום טוב, כי אם בשינוי מצורת הסינון הרגילה. והסינון באמצעות בד אסור (בשבת, וכן) ביום טוב בכל מקרה, משום מלאכת 'מְלַבֵּן', כיון שהשריית בד במים נחשבת ככיבוסו.
[שו"ע תקי, ד, משנ"ב יז, ו־כ, וביה"ל ד"ה מותר; ביאורים ומוספים דרשו, 27; משנ"ב שיט, לד ו־לז]
מדוע אסור לייצר גבינה בשבת?
ייצור גבינה, אסור בשבת משום מלאכת 'בונה'. יש שפירשו, שהאיסור הוא רק כאשר יוצר צורה מסוימת של גבינה, אך כאשר אינו יוצר צורה מסוימת, האיסור הוא רק מדרבנן, משום 'עובדין דחול', כיון שבדרך כלל מייצרים גבינה בפעם אחת למשך תקופה ארוכה, ולא רק לצורך אכילה מיידית, ונראה הדבר כאילו מייצר גבינה לצורך ימות החול. ויש שפירשו, שאיסור בונה הוא רק בקיבוץ פתיתי הגבינה והפיכתם לגוש אחד, אך בייצור גבינה מגוש אחד טבעי, האיסור הוא רק מדרבנן, כנ"ל.
ואף ביום טוב – למרות שמלאכת 'אוכל נפש' מותרת, אין היתר לייצר גבינה, מהטעם הנ"ל, שנראה כאילו מייצר גבינה לצורך ימות החול. ולדעת הרמ"א, שכל מלאכת אוכל נפש שניתן לעשותה בערב יום טוב אסורה, כל שכן שיש לאסור ייצור גבינה, ובמיוחד בסוגי גבינה שככל שהם ישָׁנים יותר הם משובחים יותר.
[שו"ע תקי, ה, ומשנ"ב כא; ביאורים ומוספים דרשו, 30]
באיזה כלי אסור להסיר עלי חסה כמושים ביום טוב?
חיתוך פירות וירקות לחתיכות קטנות – 'דק דק', בלשון הפוסקים – אסור בשבת משום מלאכת 'הטוחן'. וביום טוב, מותר הדבר, אך רק באמצעות סכין, או כלי אחר שאינו מיועד לחיתוך כמוּת גדולה. אבל חיתוך באמצעות כלי המיועד לחיתוך כמוּת גדולה – כגון 'סלייסר' – אסור אף ביום טוב, משום שנראה הדבר כאילו חותך לצורך ימות החול.
ונחלקו הפוסקים לענין חיתוך באמצעות 'מגרדת' (= 'פּוּמְפִּיָּה'): יש אומרים שמותר להשתמש בה כרגיל ביום טוב, משום שבדרך כלל לא מרסקים בה יותר מהנצרך לאותו היום. ויש אומרים שצריך לעשות 'שינוי' כלשהו, כגון הפיכת המגרדת וגרירת היֶרק עליה מלמטה למעלה.
וכמו כן, ירקות עלים שחלק מעליהם כמושים, אסור להסיר את העלים הכמושים באמצעות כלי המיועד לקטיף של ירקות אלו, כיון שנראה הדבר כאילו קטף ירקות אלו ביום טוב, ומלאכת 'קוצר', אסורה ביום טוב אף לצורך 'אוכל נפש'.
[שו"ע תקי, ו, משנ"ב כד, וביה"ל ד"ה את; ביאורים ומוספים דרשו, 35]