ראש חודש – הלכות ומנהגים
* מנהג ישראל מימות עולם, לומר בשבת שלפני ראש חודש את 'ברכת החודש', כדי להודיע לציבור אימתי יחול ראש חודש, על מנת שיזהרו בהלכות ראש חודש, ובהלכות המועדים החלים בחודש זה.
* במקומות רבים נוהגות הנשים להימנע בראש חודש מתפירה ומסריגה, ויש שנהגו להימנע מכביסה. ולאלו שנהגו להימנע מכביסה – נחלקו הפוסקים אם כביסה במכונה היא בכלל האיסור.
* מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, וכשיש שני ימים של ראש חודש, מצוה להרבות בסעודה בשניהם. ונחלקו הפוסקים אם יש לקיים מצוה זו דווקא ביום, או שניתן לקיימה אף בלילה.
* בראש חודש, חול המועד, חנוכה ופורים, אסור להספיד את המת. ומנהג בני אשכנז שלא להספיד בכל יום שאין אומרים בו תחנון. ואמירת נוסח 'צידוק הדין' בשעת הלוויית המת – לדעת השולחן ערוך מותרת אף בראש חודש וכיוצא בו. ומנהג בני אשכנז שלא לאומרו בכל יום שאין מספידים בו, למעֵט על 'אדם גדול', שנהגו לאומרו ביום שאין אומרים בו תחנון, (אך לא בראש חודש וכיוצא בו).
* מותר ללכת בראש חודש לבית הקברות לתפילה, כגון לאמירת תהילים ב'יארצייט', או לרפואת חולה; ויש שהורו להימנע מכך.
תענית בערב ראש חודש ובראש חודש
* יש שנוהגים להתענות בערב ראש חודש. ובמקומות רבים נהגו לומר בערב ראש חודש 'סליחות', והן מכונות 'סדר יום כיפור קטן'.
* אסור להתענות בראש חודש. ורצוי לאכול סעודת פת לכבוד ראש חודש, אך אין חיוב בדבר; ולכן, אם שכח 'יעלה ויבוא' בברכת המזון, אינו צריך לברך שנית.
* יש שנהגו להתענות בראש חודש ניסן, משום שבו מתו נדב ואביהוא, ובראש חודש אב, משום שבו מת אהרן הכהן; ורצוי לנהוג כן.
* ציבור שקיבלו על עצמם להתענות בקבוצת ימים מסוימת, ולא הבחינו בכך שבאחד מימים אלו חל ראש חודש; וכבר החלו לקיים את קבלתם ביום הראשון מקבוצת הימים – קבלתם חלה גם לגבי ראש חודש, ועליהם להתענות בו.
* מי שנדר שלא לאכול בראש חודש, עליו להתיר את הנדר לפני ראש חודש (ראה להלן), ואם לא עשה כן – עליו להתענות, ולאחר מכן יתענה תענית נוספת כדי לכפר על שהתענה בראש חודש.
* הנשבע לעבור על מצוה המפורשת בתורה – שבועתו אינה חלה; אך אם נשבע ב'כולל', דהיינו שכלל בלשון שבועתו דבר הרשות עם דבר מצוה – השבועה חלה אף על המצוה, אך חובה להתירהּ.
מהלכות 'עירוב תחומין' ו'עירוב חצרות'
* המניח שני עירובי תחומין לשבת ויום טוב רצופים – צריך שהמרחק ביניהם לא יעלה על אלפיים אמה; ואם הוא עולה על אלפיים אמה, העירוב של היום השני אינו חל
* ניתן לעשות עירוב תחומין בחג הסוכות, באמצעות הנחת פת, או מזון אחר שאסור לאוכלו מחוץ לסוכה, מחוץ לעיר, במקום שאין בו סוכה; כיון ש'עוברי דרכים' פטורים מן הסוכה.
* כאשר עושים 'עירוב חצרות' לכל שבתות השנה, יש לכלול בו גם את ה'ימים טובים', כדי להתיר הוצאה שלא לצורך כלל, שלדעת רוב הראשונים אסורה ביום טוב מדאורייתא.