יום רביעי כ"ד בתשרי תשע"ט
איזה סוג של פעולה רפואית מותר בשבת לכתחילה?
חכמינו ז"ל גזרו שלא יעשה אדם בשבת מעשה לצורך רפואה, מחשש שמא יכשל בעת הכנת הרפואה בשחיקת צמחי מרפא, ויעבור על מלאכת 'טוחן'. אולם, פעולה שגם אנשים בריאים נוהגים לעשותה, מותר לעשותה בשבת אף כשכוונתו לרפואה, כיון שלא ניכר שעושה כן לשם רפואה.
ולכן, לדוגמה, במקום שבו נוהגים אנשים לסוך את גופם בשמן, כפי שהיה נהוג בשנים קדמוניות בכל מקום – מותר למשוח פצעים בשמן, למרות שכוונתו לריפויָם; אך אין להשתמש אלא בשמן שבו משתמשים הבריאים, ולא בשמן המשמש לרפואה בלבד.
[שו"ע שכז, א, ומשנ"ב א-ג]
האם מותר למשוח ידים יבשות בשמן בשבת?
בהמשך לאמוּר: בזמננו, שאין הדרך לסוך את הגוף בשמן, אסור למשוח פצעים בשמן בשבת, כיון שניכר שעושה כן לשם רפואה; אולם, מותר לסוך בשמן עור שאין בו פצעים, שהרי אין זה מעשה רפואה.
וכן מותר למשוח עור בשמן, כדי למנוע יובש בעתיד; אולם, אסור למשוח עור יבש בשמן במטרה למנוע גירויים, גם כשאין בו פצעים.
ופצע שהגליד – מותר למושחו בשמן, כיון שאינו מרפא מאומה, ואינו עושה כן אלא לתענוג בעלמא. וכן מותר לסוך את עור התינוק בשמן, כיון שאין זה נעשה לרפואה, אלא שזו דרך הטיפול בתינוקות.
[שו"ע שכז, א, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 4 ו־6]
באיזה מקוֶה צריך להזהר שלא לשהות בשבת?
חכמינו ז"ל גזרו שלא 'להזיע' בשבת מהֶבל העולה ממים חמים; ובלשוננו – 'סָאוּנָה'. לדעת השולחן ערוך, איסור זה הוא רק כשנכנס למרחץ על מנת להזיע; ולדעת הרמ"א האיסור הוא אף כשאינו מתכוון לכך, ולכן, לדעתו, אסור להכנס לבית מרחץ קטן המלא בהבל המים החמים, לאיזה צורך שהוא, כיון שבהכנסו לשם יזיע.
והמקֵלים לטבול בשבת במים חמים – אם המקוֶה נמצא בחדר קטן, עליהם להקפיד שלא לשהות בו זמן רב לפני הטבילה ולאחריה, כדי שלא יזיעו מחמת ההבל העולה מהמים; ויש להזהר בכך במיוחד בערב שבת לאחר השקיעה, כאשר ההבל בחדר המקוה רב מאוד.
[שו"ע שכו, יב, ומשנ"ב לה-לו]