יום שני ב' באלול תשע"ח
האם מותר לסחוט זיתים בשבת על מנת לערבב את השֶׁמן במאכל?
כפי שלמדנו, סחיטת פירות, אסורה בשבת כתולדה של מלאכת 'הדש'. פירות העומדים בעיקר לסחיטה ולעשיית משקה, כגון זיתים וענבים – סחיטתם אסורה מדאורייתא; ופירות שאינם עומדים בעיקר לשם כך, אך רגילים גם לסוחטם לשתייה, כגון תפוחים – סחיטתם אסורה מדרבנן.
ואף סחיטת פירות אלו על מנת לשפוך את המיץ לאחר מכן לתוך מאכל – אסורה, למרות שאינם עתידים לשמש כמשקה אלא כחלק ממאכל; ואיסור זה – יש אומרים שאף בזיתים ובענבים הוא רק מדרבנן, מפני 'מראית העין', שמא יסברו הרואים שהוא סוחטם לשֵׁם משקה.
[שו"ע שכ, א, ומשנ"ב ח-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־7]
איזה פרי מותר בסחיטה בשבת?
פירות שאין רגילים כלל לסוחטם – מותר לסוחטם בשבת. דעת רוב הראשונים שמותר לסוחטם אפילו לשֵׁם שתייה, וכן הלכה. ויש מהראשונים שסוברים שאסור לסוחטם לשם שתייה, כי אם ישירות לשֵׁם שפיכת המשקה לאחר מכן לתוך מאכל, או לצורך אחר, כגון שהפרי טעים יותר ללא המיץ שבתוכו; ובמקום שהמנהג כדעה זו, אין להקל.
ופרי שרגילים לסוחטו במקום מסוים, והוא מצוי בשפע גם במקומות אחרים, (כך שהסיבה שאין סוחטים אותו בכל מקום אינה משום שאינו מצוי) – נחלקו הפוסקים האם שכיחוּת הסחיטה במקום אחד אוסרת את הסחיטה בכל העולם, ולפחות במקום שבו רגילים לסוחטו; או שאינה אוסרת אפילו במקום זה.
[שו"ע שכ, א, משנ"ב ח, וביה"ל ד"ה מותר, וד"ה ובמקום; ביאורים ומוספים דרשו, 13]
האם מותר למצוץ ענבים בשבת?
מציצת פירות – יש אומרים שאינה מוגדרת כסחיטה, אלא כאכילה, ולכן מותרת אף בפירות שסחיטתם אסורה מדאורייתא; וכל שכן שמותרת בפירות שסחיטתם אסורה רק מדרבנן, שבהם יש לומר שלא אסרו חכמים מציצת פרי אשר אינה כדרך סחיטה.
ויש אומרים שמציצת פרי מוגדרת כסחיטה (מדרבנן). ולהלכה, בפירות שסחיטתם אסורה מדאורייתא ראוי להחמיר, אבל בפירות שסחיטתם אסורה מדרבנן – ניתן להקל.
ומחלוקת זו היא דווקא באופן שאוחז את הפרי בידו ומוצצו בפיו, אבל אם מכניס את הפרי לפיו ומוצצו, ופולט החוצה את הנותר בפיו – לכל הדעות אין איסור בדבר, כיון שזוהי אכילה ולא סחיטה.
[שו"ע שכ, א, ומשנ"ב י-יב]