יום ראשון כ"ט באלול תשע"ח
האם מותר למכור ולקנות בשבת לצורך סעודות השבת?
חכמינו ז"ל אסרו לקנות ולמכור בשבת, מחשש שמא יכתבו את פרטי העיסקה. ולצורך סעודות השבת וכדומה – התירו זאת, ובלבד שהעיסקה לא תתנהל בצורה מובהקת של מקח וממכר בימות החוֹל.
ולכן, לא יאמר הקונה למוכר: "מכוֹר לי מאכל פלוני", או: "רצוני לקנות מאכל פלוני", אלא יבקש: "תן לי מאכל פלוני". ואם מדובר במאכל או במשקה הנמכרים לפי מידה – רשאי הקונה לבקש מהמוכר: "מַלֵּא לי כלי פלוני", ואף כשמדובר בכלי המיוחד למדידה; ומותר אף לומר בפירוש: "מַלֵּא לי כלי זה עד לסימון המידה שבו".
וכן רשאי הקונה לבקש מהמוכר: "תן לי עשר יחידות ממוצר פלוני", וכדומה, כיון שאיזכור מספר היחידות אינו נחשב לצורה של מקח וממכר, שהרי גם אדם בביתו נוהג לספור את היחידות הנצרכות לו.
[שו"ע שכג, א ו־ג, ומשנ"ב א, ב, י ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
באיזו מכירה עדיף להשתמש בכלי מדידה חד פעמי?
בהמשך לאמוּר: בעת מכירה לצורך השבת, מוטל גם על המוכר שלא לנהוג בדרך מובהקת של מכירה בימות החול. ולכן, כאשר מדובר במאכל או במשקה שנמכרים לפי מידת נפח – לא יניחֵם המוכר בכלי המיוחד למדידה וישפוך מתוכו לכליו של הקונה, אף אם אין כוונתו למדידת הכמוּת.
ולדעת הרמ"א, אם אינו ממלא את הכלי עד לסימון מסוים, אלא מפחית או מוסיף מעט – אין איסור בדבר; אך היתר זה הוא רק במדידת נפח בכלי, ולא במשקל, כיון שפעולת השקילה היא צורה מובהקת של מקח וממכר אף כשמפחיתים או מוסיפים מעט על המשקל המבוקש.
ולכל הדעות, כאשר הקונה נוטל עמו את הכלי לביתו, וכגון שמדובר בכלי חד פעמי, מותר להניח את המאכל בכלי המיוחד למדידה ולתתו לקונה; כיון שאופן זה אינו צורה מובהקת של מקח וממכר.
האם מותר לבקש מִשָׁכֵן הלוואה של שני קילוגרם בצל בשבת?
כאמוּר, בעת קנייה ומכירה לצורך השבת, אסור לנהוג בצורה מובהקת של מקח וממכר בימות החוֹל. ולפיכך, אסור להזכיר את סכום התשלום, או את שֵׁם המידה או המשקל הנדרשים, כגון: ליטר, קילוגרם, וכיוצא בהם; מפני שאיזכורים אלו הם צורה מובהקת של מקח וממכר. ואף בהלוואת מאכל מִשָׁכֵן, וכדומה – אסור להזכיר מידה או משקל, משום 'עובדין דחוֹל', שהרי מדידה ושקילה אסורים בשבת.
וכל שכן שאסור למוכר ולקונה לסַכֵּם את יתרת החוב של הקונה בצירוף העיסקה הנוכחית; דהיינו, סך התשלום של כל החוב, או סך המידה והמשקל של כל החוב. וסיכום כזה אסור אף ללא איזכור סכום תשלום ושֵׁם מידה ומשקל, וכגון שמסכמים רק את מספר היחידות של המוצר הכלולים ביתרת החוב מעיסקאות קודמות בצירוף העיסקה הנוכחית.
[שו"ע שכג, ב ו־ד, ומשנ"ב ט, יג, יד ו־טו]