יום שלישי ה' באלול תש"פ
האם מותר לכתחילה לבטל איסור בהיתר?
דין 'ביטול ברוב' באיסור דאורייתא, אינו אלא בדיעבד, כלומר, שהתערב האיסור בהיתר מאליו, אך אסור לערבם בידים. דין זה נקרא: "אין מבטלים איסור לכתחילה".
ובאיסור דרבנן – נחלקו הפוסקים אם מותר לבטלו בידים; ויש מתירים זאת רק במקרה שהאיסור כבר התערב במעט היתר, אלא שלא די בכמוּת ההיתר בכדי לבטל את האיסור.
השולחן ערוך הביא את שתי הדעות, ונקט לעיקר כדעת המתירים, והרמ"א מחמיר כדעת האוסרים, ואף במקרה שכבר התערב במעט היתר.
[משנ"ב תקז, ז; ביאורים ומוספים דרשו, 4]
באיזה מקרה מותר לכל הדעות לבטל איסור בהיתר?
כאמוּר: השולחן ערוך והרמ"א נחלקו אם מותר 'לבטל' איסור דרבנן בידים. אולם, במקרה שההנאה הייעודית מהחלק של האיסור המעורב בתערובת, מגיעה לאדם לאחר שהאיסור כבר כלה – כגון עצים המיועדים לחימום, שההנאה מחוּמם היא לאחר שריפתם – מותר לכל הדעות לבטלו בידים.
אך לדעת הרמ"א, אין ההיתר אלא כאשר האיסור כבר היה מעורב במעט היתר לפני ביטולו בידים, וכן שהאיסור לא יהיה ניכר בתערובת.
ויש אומרים שאף אם כל איסור דרבנן אסור לבטלו בידים, איסור כזה מותר לבטל אף כשהאיסור לא היה מעורב בהיתר, והוא ניכר בתערובת.
[שו"ע תקז, ב, משנ"ב ז-ח, שעה"צ יז, וביה"ל ד"ה שלא]
האם מותר להשתמש במיחם גדול ביום טוב?
מותר לחמם מים במיחם גדול ביום טוב, אף כשהוא דורש חימום מים בכמות גדולה; ובתנאי שאכן הכמות הגדולה של המים נצרכת, או שאין אפשרות לחמם במיחם קטן.
אולם, כשאין צורך במיחם גדול, וקיימת אפשרות להשתמש במיחם קטן – אין להשתמש במיחם הגדול, מאחר והשימוש בו דורש טירחה רבה יותר, וכן עלול להביא לידי חשד שהמים המיותרים מיועדים גם למוצאי יום טוב. (דין זה מתייחס למיחמים העתיקים, ויש לברר את הדין ביחס למיחמים שבזמננו).
ובהתאם לתנאים האמורים, מותר גם להשתמש בתנור עצים גדול לבישול ולאפייה ביום טוב, למרות שהסקתו דורשת חימום מספר רב יותר של עצים, וטירחה רבה יותר. וראה עוד במקורות.
[שו"ע תקז, א, ומשנ"ב א ו־ד; וראה שם ג, ושעה"צ ט]