השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ה סעיף ב'
- ישראל ואינו יהודי שותפין, איך יתנהגו בשבת -
התנו מתחילה ואח"כ רוצה הגוי לחלוק בשווה, מה הדין? | כיצד יעשו כאשר לא עשו תנאי בתחילה? | האם מותר להשכיר לגוי נכס משותף של יהודי וגוי? | נתן היהודי כסף לגוי ומשקיע בו גם בשבת, האם מותר להנות ממנו? | הלוה היהודי כסף לגוי וקיבל תנור במשכון
העצה להפעיל נכס משותף של גוי וישראל בשבת היא, שיתנו מתחילה שהגוי יעבוד בשבת, והרווחים של שבת ילכו לגוי, וכנגד זה יעבוד היהודי יום אחד בחול, ויש בזה ב' תנאים, תנאי ראשון, שיתנו זאת בתחילת השותפות, כי אם בתחילת השותפות הם נשתתפו אדעתא דהכי שהם שותפים בכל יום, א"כ נמצא שכשהגוי עובד בשבת, זה במקום הישראל, ואסור, תנאי נוסף, שכאשר הם מתנים תנאי זה, כל הרווחים כולם של השבת יהיו לגוי בין הרוויח הרבה ובין מעט, וכל הרווחים של יום חול לישראל, כי אם חולקים יחד את הרווחים, נמצא שהגוי עבד בשביל היהודי, כי בסופו של דבר היהודי מקבל מזה רווחים.
אם התנו בתחילה, ואח"כ הגוי מיוזמתו רוצה לחלק את הרווחים בשווה, מותר.
סעיף ג'
אם לא התנו מתחילה, העצה היא לפרק את השותפות, ויחזרו ויקנו בשותפות ויתנו בשעת הקניה, וכן יעשו בחנות או קרקע שקנו יחד שיבטלו המקח ויקנו שוב יחד ויתנו.
לעיל בסי' רמ"ד למדנו על יהודי שיש לו נכס בעלותו ואם ישביתו אותו בשבת יש בזה הפסד גדול, התירו חז"ל להשכירו לגוי בשבת ע"י שישלם שכירות ליהודי ויפעיל אותו בשבת, ואע"פ שלמדנו שבנכס שניכר שהוא של היהודי אסור להשכירו בשבת שמא יחשדו שהגוי שליחו של היהודי בשבת, ואיך מותר להשכיר המכס לגוי? במקום פסידא התירו. וא"כ קשה, איך הרמ"א אומר שנכס משותף יכול היהודי להשכירו לגוי לשבת שיהיה אחראי על הרווחים, וישלם לישראל את חלקו, והרי ניכר שזה של הישראל והתירו רק במקום הפסד? אומר המ"ב, שכיוון שיודעים שהגוי שותף, אין חשש למראית עין, ועוד שהשכר שבת מובלע עם ימים אחרים.
סעיף ד'
מותר ליהודי לתת לגוי כסף להתעסק איתו, ואפילו שהגוי ישקיע אותו בשבת ואח"כ חולקים הרווחים, מותר, כי המלאכה לא מוטלת על הישראל שנאמר שהגוי עובד בשליחותו, אלא הגוי עובד מרצונו, וכן לא ניכר על הכסף שהוא של יהודי, ואין מראית עין, אבל זה דווקא בכהאי גוונא שהגוי נושא ונותן לחוד עם המעות, אבל אם כל אחד עוסק ביומו, וישראל צריך לעסוק כנגד מה שהגוי עסק בשבת, אסור, כיוון שאז זה מתפרש שכל אחד שליח של השני, אא"כ התנו קודם וכדלעיל, מותר.
סעיף ה'
מותר ליהודי לתת סחורה לגוי למכור אם קצץ לו שכר, כי הגוי עובד בשביל עצמו לקבל את התשלום.
ישראל שהלווה הלואה לגוי, ונתן לו הגוי תנור במשכון, והגוי ממשיך לעבוד בתנור והרווחים של ישראל שהיא ריבית המותרת, מותר, אע"פ שמשתכר בשכר שבת, כיוון שאין הוא ברשות הישראל אלא ברשות הגוי, ואין לישראל חלק בו והגוי עוסק בשביל עצמו כדי לקיים את התנאי שהתנה עם הישראל.