האם מותר להשאיל או להשכיר את בית הכנסת לצורכי חולין?
למי יש כוח להעביר את בית הכנסת במתנה למישהו פרטי?
האם מותר להשאיל ספר תורה של הציבור לאדם יחיד שיקרא בו?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ק"ס סעיף ג'
– איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה –
מים שעומדים אצל נפח או ספר כשרים לנט"י? | מה הדים אם שתו חיה ועוף מן המים? | איזה בעלי חיים פוסלים את המים בכל ענין? | נעשתה במים מלאכה כשהם במעיין או במקווה | מה הדין ליטול ידיים ממים רותחים?
למדנו בשיעור הקודם, שמים שנעשתה בהם מלאכה נפסלים לנט"י, והמ"ב הסביר, שזה כיון שהם כמו מי שופכין, ועל זה אומר השו"ע, שמים שעומדים לפני הנפח, אע"פ שהמראה שלהם מראה טבעי של מים, בכ"ז פסולים לנט"י, כי אנחנו בטוחים שהנפח עשה בהם מלאכה, דהיינו שכיבה בהם את הברזל, ומים שעומדים לפני הספר, אע"פ שהסבירות היא שעשה בהם מלאכה לכלי הספרות שלו, בזה הדין שונה, דאם נשתנו מראיהן פסולים, דשינוי מראה גם פוסל את המים לנט"י, אבל אם המראה של המים נשאר כמות שהוא, לא חוששים ששרה את כליו בהם, כי זה לא ודאי שבאמת כך יעשה, אבל נפח ודאי שכך יעשה, ולכן מספק לא פוסלים את מי הספר.
סעיף ד'
חיה ועוף ששתו מהמים, נחלקו הדעות האם אותם מים כשרים לנט"י, י"א שמים ששתו מהם בהמה חיה ועוף חוץ מיונה נפסלים לנט"י, והטעם, כיון שאנחנו משוים את מי נט"י למי פרת חטאת, שגם בפרת חטאת הדין, שמים ששתו מהם בהמה חיה ועוף חוץ מיונה נפסלים ממי חטאת, וכך בנט"י, והטעם שהם נפסלים הוא, כיון שאחרי שהבעל חי שותה מהמים, זב מהפה שלו מים לתוך המים, ומים אלו נחשבים כמים שנעשתה בהם מלאכה, כיון שהבעל חי נשתמש בהם לשתיה, ויש מכשירים במים אלו כיון שהם סוברים שא"א להשוות דין נט"י לדין מי חטאת, כי מה שמי חטאת נפסלים בשתיית הבעל חי, זה מחמת שאפילו מלאכה כל דהו פוסלת את המים מלשמש למי חטאת, אבל בנט"י לא כ"כ החמירו שאפילו עשיית מלאכה כל שהוא פוסלת, ומה גם שיש סיבות נוספות לפסול את המים כאשר בע"ח שתו מאותם מים לענין מי חטאת אבל לא לגבי נט"י, ומה גם שאפילו שנאמר שזב מהפה של הבעל חי לתוך המים, אבל אותם מים שזבו בטלים ברוב שבכלי, ואין בעיה להשתמש בהם לנט"י, ומביא המ"ב, שהכרעת האחרונים, שאמנם מים ששתה מהם בע"ח כשרים לנט"י, אבל זה חוץ ממים ששתה מהם כלב או חזיר, כי זה מים מאוסים ופסולים מחמת מיאוס לשמש לנט"י.
מים ששתה מהם נחש נפסלים לנט"י, ומים שהיו מגולים, גם לפי מי שמחמיר שגם היום מים מגולים נאסרים באכילה ובשתייה, אבל לנט"י כשרים.
סעיף ה'
מלאכה פוסלת את המים לנט"י, אבל רק אם המלאכה נעשתה כאשר המים נשאבו, אבל מים שהם בתוך המקווה או המעיין, גם אם נעשתה בהם מלאכה זה לא פוסל אותם.
סעיף ו'
מים רותחים נוטלים מהם ידיים, ואפי' שהיד סולדת בהם, המ"ב מביא, שיש חולקים וסוברים שמים בשיעור של יד סולדת פוסל אותם לנט"י, וראוי להמתין שיצטננו ואז כשרים לכו"ע.