יום חמישי ל' בחשוון תשע"ט
מי שהוציא בשר מבית שפרצה בו שריפה בשבת – האם רשאי להוציא גם דגים?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל התירו להוציא מבית שפרצה בו שריפה בשבת, מזון הנדרש לשלוש סעודות לכל בני הבית. ואם הוציא מין מסוים של מאכל, רשאי להוציא מין אחר בטענה כי הוא חפץ דווקא במין זה, וכגון אם הוציא בשר – רשאי לטעון: חפץ אני בדגים, ולהוציא גם דגים; וכל כיוצא בזה.
ואף בשני מאכלים ממין אחד, אלא שהאחד משובח מחבירו – אם הוציא את זה שאינו משובח, רשאי להוציא את המשובח בטענה כי הוא חפץ דווקא בו; אך אם הוציא את המשובח, אינו רשאי להוציא את זה שאינו משובח.
[שו"ע שלד, ג, ומשנ"ב יב]
אדם שיש לו היכן לאכול בשבת – האם רשאי להוציא מזון מבית שפרצה בו שריפה?
בהמשך לאמוּר: אדם שפרצה שריפה בביתו בשבת, רשאי להוציא מביתו מזון לשלוש סעודות, גם כאשר יש ברשותו מזון במקום אחר, ובאפשרותו לאכול שם את כל סעודות השבת. וכן אם בעל הבית הוציא מזון בכמות המספיקה לכל בני הבית, רשאי כל אחד מהם להוציא מזון לשלוש סעודות עבור עצמו.
וכן זקן או חולה, האוכלים רק מעט מפני חולשתם, ואף המתענה בשבת (ראה שו"ע רפח, ב-ד) – רשאים להוציא מזון המספיק לאדם ממוצע לשלוש סעודות, כיון שלא חילקו חכמים בהיתרם זה בין אדם לאדם.
[שו"ע שלד, ג ו־ה, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 15]
האם מותר לטלטל מוקצה כדי להצילו משריפה?
יש אומרים שמותר לטלטל חפץ של מוקצה החשוב מאוד לבעליו, כאשר קיים חשש כי יישרף בשריפה שפרצה בבית סמוך ועלולה להתפשט; וטעם ההיתר – שאילו לא יתירו לו את טלטול המוקצה, עלול להתפתות ולהיכשל באיסור דאורייתא כדי להצילו.
אולם, בבית שבו פרצה השריפה אסור לטלטלו, כיון שבבית זה בהלת בני הבית גדולה מאוד, ואדרבה, מתוך עיסוקם בהצלת הרכוש, עלולים לשכוח ולהיכשל באיסור דאורייתא כדי להצילו. והמקל בכך אף בבית שבו פרצה השריפה – אין למחות בידו.
ויש שאוסרים אף בבית אחֵר, והלכה כדעת המתירים.
[שו"ע שלד, ב, משנ"ב ה-ו, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 12]