יום חמישי כ"ו באלול תשע"ח
מדוע אסרו חכמינו ז"ל מִשְׂחקי מזל והימור?
מִשְׂחקי מזל והימור, אסורים מדרבנן. משחקים אלו מכונים בפי חכמינו ז"ל 'קוביא' – כְּשֵׁם פיסת העץ או האבן שנהגו לשחק באמצעותן משחקי מזל שונים.
וסיבת האיסור היא, משום שיש בדבר 'אבק גזל', כיון שהמנצח במשחק זוכה בכספי חברו ללא הקנאה גמורה; ויש אומרים שהטעם הוא משום "שעוסק בדברים בטלים, ואין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה וביִשובו של עולם".
ובכלל איסור זה – עריכת הגרלה באופן שאחד המשתתפים זוכה בממון או בחפץ של אחֵר. אולם, בנוגע לחלק מההגרלות המצויות בימינו, שבהן מגרילים כסף וחפצים שונים, כתבו הפוסקים שאין בהם איסור 'משחק בקוביא', מטעמים שונים.
[שו"ע שכב, ו, משנ"ב כב, ושעה"צ כ (בהרחבת המקור); ביאורים ומובפים דרשו, 26]
האם מותר לחלק שקיות ממתקים לילדים בשבת על פי הגרלה?
אסור לערוך הגרלה בשבת על כסף או חפץ, כיון שהיא דומה למקח וממכר, האסורים בשבת מדרבנן. ובהגרלה לחלוקת חפצים, יש טעם נוסף לאיסור – שמא יבואו המשתתפים לידי מדידה ושקילה, האסורים אף הם מדרבנן; ומטעם זה אסורה אף הגרלה לחלוקת חפצים שווים (שמטרתהּ למניעת טענות על חוסר צדק), למרות שאינה דומה למקח וממכר.
והגרלה לחלוקת חפצים שווים השייכים לאדם אחד, והוא מחלקם לבני ביתו, וכגון אב המחלק שקיות ממתקים שוות לילדיו – מותרת, כיון שאינה דומה למקח וממכר, וגם אין בה חשש למדידה, שהרי הכל ניתן על פי בעל הבית; אולם הגרלה כזו על חפצים שאינם שווים – אסורה, ויש מתירים.
[שו"ע שכב, ו, ומשנ"ב כב-כג]
האם מותר לערוך הגרלה בשבת ב'חברת תהילים'?
איסור עריכת הגרלה בשבת הוא אף לצורך מצוה, ואף באופן שלא היה ניתן לעורכהּ לפני שבת; ולפיכך אסור, לדוגמה, לערוך הגרלה על פרסים ב'חברת תהילים' לילדים, למרות שההגרלה עשויה לגרום לילדים רבים להשתתף באמירת התהילים.
אולם, מותר לערוך הגרלה על עלייה לתורה, וכדומה, כיון שהעולה בגורל אינו זוכה בחפץ כלשהו, ולא בכסף; אך אין לערוך הגרלה זו בצורה של הגרלה רגילה, דהיינו, באמצעות פתקים וכדומה, אלא בצורה שונה, וכגון שלכל משתתף בהגרלה תְּשׁוּיַך אות מסוימת, ויפתחו ספר באורח אקראי, והאות הראשונה בעמוד שנפתח היא הזוכה בהגרלה.
[משנ"ב שכב, כד-כה]