יום רביעי ג' בשבט תש"פ
האם מותר לחולי 'צליאק' לאכול מַצַּת שיבולת שועל בפסח?
את מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, ניתן לקיים במצה העשויה מחמשת מיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון. אולם, לכתחילה יש לקיימה במַצַּת חיטה, משום שטעם החיטה הוא החביב ביותר על האדם, ויש בכך 'הידור מצוה'; ומשום ש'חימוצה' של החיטה איטי משל יתר המינים.
וכתבו הפוסקים שלמעשה אין לאכול מצה שלא ממין חיטים, משום שתהליך אפיית המצה הידוע לנו, מתאים לחיטים, ויתכן שמצה ממין אחר הנאפית בתהליך זה מחמיצה. ונחלקו בנוגע לחולה 'צליאק' (= רגישות כרונית למרכיב ה'גלוטן' שבחיטה): יש אומרים שאינו רשאי להקל בכך, ואם אין סכנה בדבר, יאכל 'כזית' אחד ממצת חיטה, כדי לקיים את המצוה; אך יש אומרים שלמרות כי ראוי שיקיים את המצוה במצת חיטה, רשאי הוא לאכול מצות ממין אחר כרצונו.
[שו"ע תנג, א, ומשנ"ב א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2; וראה שם, 5]
מדוע נוהגים בני אשכנז שלא לאכול קטניות בפסח?
תהליך החימוץ, קיים רק בדגן, ולכן אין איסור אכילת חמץ בפסח אלא בחמשת מיני הדגן (ראה לעיל), ולא באורז, תירס, כוסמת, וכל סוגי הקטניות. אולם, מנהג בני אשכנז מימות עולם שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, דהיינו, כל סוגי הגרגירים והזרעונים המשמשים למאכל אדם. ונהגו איסור הן בתבשיל העשוי מהן, והן בקמח ובמאפים המיוצרים מהם; וכן בשמן המופק מהם.
וישנן שלוש סיבות לאיסור זה: 1. מצוי שמתערבים גרגירי תבואה בקטניות, וקשה להפרידם. 2. ישנם קמחים ולחמים המיוצרים מקטניות, ואם נתיר לאוכלם בפסח, יש לחשוש שיהיו כאלו אשר יטעו ויתירו לעצמם גם קמח ולחמים העשויים מדגן, שהם חמץ. 3. ישנם מיני חיטה אשר בשנים שבהן גידול התבואה אינו תקין נראים גרגיריהם כקטניות, ועל מנת למנוע בלבול ביניהם, אסרו את כל מיני הקטניות.
[שו"ע תנג, א, משנ"ב ד-ו, וביה"ל ד"ה ויש]
האם מותר לבני אשכנז לאכול בוטנים בפסח?
כאמוּר, מנהג בני אשכנז שלא לאכול בפסח אורז וקטניות. ונחלקו הפוסקים האם מנהג זה הוא רק כאשר הם במצב שאילו היו דגן היו מחמיצים, וכגון שנשטפו במים; או אף במצב שבו לא היו מחמיצים, כגון בקטנית חיה, או במצה שנאפתה מקמח קטניות (בתהליך שבו נאפית מצה מקמח דגן). ולמעשה, מנהג בני אשכנז שלא לאוכלם בפסח בכל צורה שהיא.
ועוד נחלקו הפוסקים, בנוגע לקטניות שלא היו קיימות בשעה שקיבלו עליהם בני אשכנז איסור זה, והתגלו רק בדורות שלאחר מכן, וכגון שעועית. והמנהג להחמיר, אך יש מהפוסקים שמצרפים טעם זה להקל, וכגון בנוגע לבוטנים – שישנם חילוקי מנהגים אם מותר לבני אשכנז לאוכלם בפסח; והמתירים הקֵלו בכך הן משום שלא שייכים בהם הטעמים לאיסור הקטניות (ראה לעיל), והן משום שלא היו בשעת קבלת האיסור.
[ביאורים ומוספים דרשו תנג, 6, 10 ו־11, וראה שם, 7]