האם מותר להתפלל בקביעות על החולים בברכת 'רפאנו'?
כתב המשנ"ב (הלכות תפילה סימן קטז ס"ק ג) שיכול אדם להתפלל על החולים בברכת 'רפאנו' בשמונה עשרה, ויאמר 'רפא נא פלוני בן פלוני' רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
ומכל מקום, להתפלל באופן קבוע על חולים בברכה זו, כתב האדר"ת (תפילת דוד דף נז ד"ה ברכת רפאנו) שלא ינהג כן, שעל ידי כן נראה שהיא בקשה קבועה מתקנת חז"ל, ובודאי יש לעשות היכר בין חובה לרשות, וכן הורה הגרש"ז אויערבך (ביצחק יקרא, בהשלמות לעמ' 289, והליכות שלמה תפלה פ"ח ארחות הלכה הע' 60) שיפסיק לזמן מה, ואחר כך יחדש תפילתו כפי הצורך.
ולהתפלל על העתיד שלא יחלה הוא או אחר, כתב המשנ"ב (סימן קיט ס"ק א) שבברכות האמצעיות אין לבקש אלא על החולה, אבל לא על העתיד שלא יחלה, ורק בשומע תפילה אפשר לבקש גם על העתיד. ואם כונתו בתפילתו על העתיד להזכיר בקשתו כדי לעורר כוונת הלב, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן כא) שמותר, וכמו שמבואר בספר חסידים (סימן קנח) שבקשת צרכיו מעוררת את הכוונה.
המתפלל על החולה ואינו זוכר שם אמו, כיצד יתפלל?
כתב המשנ"ב (סימן קטז ס"ק ג) שהמזכיר שם חולה בתפילה, יאמר רפא נא פב"פ רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל. ולא כתב האם מזכיר שם אמו או שם אביו.
ואכן מצינו שנחלקו בזה הפוסקים: בשו"ת זקן אהרן (וולקין ח"א סי' יא) ובדעת תורה (סי' קיט ס"א) כתבו שצריך לומר דוקא את שם האם, שכן משמע בזוהר (פ' לך לך על הפסוק 'וילך למסעיו'), ושכן מבואר גם בזוהר (שמות יז, ב) שמזכירין שם אמו שהוא "דבר שאין בו חשדא", וכן משמע בדברי החזו"א והגרי"י קניבסקי שהובאו להלן, וכן המנהג. מאידך, הערוך השלחן (סי' קיט ס"א) כתב שיזכיר שם אמו או שם אביו של החולה, וכן משמע במדרש תלפיות (ערך חולאים) שיש להזכיר את שם האב.
וכשאין יודעים את שם אמו, הורה החזו"א (ארחות רבנו ח"א עמ' סד) שיאמר את שם אביו, או באופן אחר שידעו שהכוונה לחולה זה. וכגון להזכיר שמו הפרטי ושם משפחתו. וכן אלו שקראו את שמם בשפת האידיש והחליפו ללשה"ק, הורה החזו"א (שם) שכשמתפללים עליהם יש להזכיר את שם האידיש בו היו נקראים וכן את שם אמם כפי שקראו לה באידיש.
ואם ידוע רק כינוי שמו, הורה הגרי"י פישר (תפילה כהלכתה פי"ב סמ"ב) שיזכירוהו בכינויו ואפילו בשפת לע"ז.
ואמא על ילדיה, כתב הגר"ח קניבסקי (אשי ישראל פכ"ג הע' קפט) שתאמר רק בני פלוני או בתי פלונית, ולא צריכה להזכיר את שמה, אמנם לענין אב המתפלל על בנו ובתו, דעתו (דעת נוטה תפלה עמ' שצו וראה בהערה שם) שכדאי להזכיר גם שם אשתו ולומר בני פלוני בן פלונית.
ועל קטן שטרם קראו לו שם, כתב הגר"ח קניבסקי ( אשי ישראל שם) שיש לומר בן פלונית.
וכשמתפלל על אביו, כתב בהגהות רעק"א (סי' קיט ס"א) בשם בספר חסידים (סי' תת) שלא יאמר רפא את אבי מורי, אלא יאמר מיד את שמו, וראיה משלמה המלך שאמר "דוד אבי" [וראה עוד אריכות דברים בספר מצות בקור חולים סימן לה'].
וכשמתפלל על תלמיד חכם שחולה, כתב הברכי יוסף (יו"ד סי' רמ סעי' ב) שאין לומר שום תאר אלא שמו בלבד ומטעם שאין גבהות כלפי המקום וכנ"ל, והגר"ח קניבסקי (אשי ישראל שם הע' קפח) כתב שיאמר ר' פלוני, וראה בארחות רבנו (ח"א עמ' רלג) שכאשר הזכירו את שמו של הגר"י אברמסקי וכן את שמו של הגר"ש רוזובסקי אצל הגרי"י קניבסקי לברכה ולרפו"ש אמר שצריך להוסיף 'הרב'.
וכשמתפלל על ילד מאומץ, הורה הגרי"י קניבסקי (אורחות רבנו ח"א שם) שיזכירוהו בשם אמו המאמצת.
כיצד אפשר להתפלל על חולה בשבת?
בשבת אין מבקשים בקשות ושאלת צרכיו [ראה טור או"ח סי' קפח בשם הירושלמי], וכמו שכתב המשנ"ב (סימן רפח ס"ק כב) שאין מבקשים על חולי ופרנסה כי דומה בזה שיש לו צער מכך.
אכן, בפוסקים מובא עיצה להתפלל על החולה בשבת, וכתב באשל אברהם (בוטשאטש סימן סב ד"ה עיין ט"ז) שבשבת אדם יכול להתפלל בהרהור על כל מה שירצה, גם בקשות וצרכים שנאסר להתפלל עליהם באמירת בקשות. וכן הורה הגרש"ז אויערבך (שלחן שלמה סימן רפח ס"ק ב) שמותר בשבת לבקש ולשאול בהרהור.
ולבקש על עניני רוחניות וכן לומר את תפילת השל"ה בשבת, הורה הגרי"ש אלישיב (פניני תפילה עמ' קיד-קטו) שמותר לאומרם בשבת, ורק שבאמירת תפילת השל"ה ידלג את חלק הבקשה על פרנסה. ומאידך, הגר"ח קניבסקי (אשי ישראל פט"ו הע' סג) כתב, שאין לבקש גם על עניני רוחניות, וכן את תפילת השל"ה אין לומר בשבת. והוסיף, שגם על זווג הגון וזרע של קיימא אין להתפלל בשבת. ומ"מ דעתו (דרך שיחה ח"א עמ' רסט-ער), שבהרהור מותר לבקש על דברים אלו.