יום חמישי ט' בחשון תשע"ט
איזה סוג של מחלה מותר לרפא בשבת גם למי שאינו מוגדר כ'חולה'?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל גזרו שלא לעשות בשבת פעולה לצורך רפואה עבור מי שאינו מוגדר כ'חולה', מחשש שמא יכשל בעת הכנת הרפואה בשחיקת צמחי מרפא, ויעבור על איסור מלאכת 'טוחן'. ובגזירה זו כלולות אף פעולות רפואיות שאין בהן חשש לאיסור טוחן, מחשש שמא מתוך עיסוקו בכך יבוא לרַפא גם על ידי צמחי מרפא, ואזי עלול להיכשל באיסור טוחן.
אולם, מחלה, כאב וכדומה, אשר בכל אופני הריפוי שלהם לא נעשה שימוש בצמחי מרפא – מותר לרפאותם בשבת, כיון שאין לחשוש שמתוך העיסוק ברפואה זו יכשל באיסור טוחן. ובתנאי, שאין בעשיית הרפואה איסור אחר מאיסורי שבת, וכגון 'עובדין דחול'.
[משנ"ב שכח, ל; ביאורים ומוספים דרשו, 115; וראה שם, 3]
האם מותר להתעמל בשבת?
במשנה במסכת שבת נאמר שאסור להתעמל בשבת. ונחלקו הראשונים בטעם האיסור: יש אומרים – משום 'עובדין דחול', ויש אומרים – משום שמטרת ההתעמלות היא להביא להזעה, למטרת רפואה, וממילא אסור הדבר ככל פעולה רפואית האסורה בשבת, (ראה לעיל). והלכה כדעה השנייה.
ולפיכך, התעמלות שאין מטרתה להביא לידי זיעה, ודרך הבריאים לעשותה – מותרת מעיקר הדין; אולם, התעמלות שמטרתה להבריא את הגוף ולחזקו, נחשבת כפעולה רפואית, ואסורה לכל הדעות. וכן התעמלות הנעשית בעזרת מכשירים (מֵכניים), או בדרך של 'קביעות' – אסורות בכל אופן, מפני 'עובדין דחול' והזלזול בכבוד השבת.
[שו"ע שכח, מב, משנ"ב קכט-קל, וביה"ל ד"ה כדי; ביאורים ומוספים דרשו, 115, בהרחבה ע"פ המקור, וראה עוד שם]
האם מותר לעשות בשבת פעולות לריפוי צרידות?
ישנן פעולות שונות שלעתים נחשבות כפעולה רפואית ואסור לעשותן בשבת, ולעתים אינן נחשבות כפעולה רפואית, ומותר לעשותן בשבת.
ולדוגמה: הסובל מצרידות מחמת צינון וכדומה, אינו רשאי לעשות פעולה שניכר בה היא נעשית לצורך ריפוי הצרידות; אולם, חזן החפץ לשפר את קולו, רשאי לגמוע ביצה חיה לשם כך.
כמו כן, אדם שאכל יתר על המידה והדבר גורם לו לסבל, אינו רשאי לבלוע לשם כך גלולה הגורמת להקאה, כיון שזוהי פעולה הדומה לפעולה רפואית; אולם, רשאי להביא עצמו לידי הקאה על ידי תחיבת אצבע לגרון.
ושיכור – רשאי לעשות פעולות המיוחדות לפיכוח מהשכרות, וכל שכן שרשאי לשתות קפה שחור, או לשאוף טבק.
[שו"ע שכח, מ, ומשנ"ב קכד; ביאורים ומוספים דרשו, 109 ו־114; וראה ארחות שבת כ, הע' רכז]