השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר להשתמש בסבון בשבת?
מה ההיתר לרחוץ את הגוף במקומות שיש בהם שער, והרי הרחיצה עלולה לגרום להשרת השער ? • באיזה אופן מותר לערב ברחיצה חומר המשיר את השער? • ומדוע מותר להשתמש בשבת במי מלח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ו סעיף ט' - סעיף י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר לאדם לרחוץ את עצמו, פניו ידיו ורגליו גם במקומות שיש בהם שער, ומותר לו גם לערב בתוך מי הרחיצה חומרים המשירים את השער, אבל שלא יהיה הרוב מהם, ואע"פ שתוך כדי הרחיצה עלול להיווצר מצב שהוא משיר מעצמו שערות, אבל כיוון שהדבר לא מוכרח שיתלשו שערות, גם אם בסופו של דבר שערות נתלשים, זה דבר שאינו מתכוון, וקיי"ל כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר, אא"כ מדובר באופן שהוא רוחץ את עצמו בדברים שמוכרח להיות שהם ישירו את השער, שאז יש בזה איסור.
מותר לאדם לרחוץ את עצמו במורסן, כיוון שמורסן לא משיר את השער, ואע"פ שיש בזה בעיה של גיבול, שהרי ברגע שהוא נוטל את ידיו הרטובות ונוטל איתם את המורסן, הוא מרטיב את המורסן, ונמצא א"כ שיש כאן חשש של גיבול? אומר הרמ"א שמותר, כיוון שזה גיבול כלאחר יד, שואל המ"ב, הרי אנחנו יודעים שגיבול בשינוי ג"כ אסור, אא"כ נתן את המין מבעו"י וכמבואר בסי' שכ"ד, וא"כ מה יועיל כאן שהוא עושה שינוי, והרי צריך לתת את המים מער"ש? ומבאר המ"ב, שזה הכל כאשר יש ריבוי מים, אבל כאן הידיים שלו רטובות, והוא נוטל את המורסן בידיים רטובות, וכיוון שאין כאן שפיכת מים להדיא, מועיל השינוי כדי להתיר.
אומר הרמ"א, שאסור לרחוץ את ידיו במלח, וכ"ש שלא ירחוץ בבורית ובשאר חלב, כיוון שנימוח על ידיו והוי נולד, ואומר המ"ב, שהדבר דומה לריסוק שלג וברד שנתבאר לעיל בסי ש"כ שאסור, כיוון שזה נולד, ודמי למלאכה, ובמג"א כתב, שיש מתירים לאדם לשפשף את עצמו בסבון, ואין בזה בעיה של ריסוק שלג וברד, וטעמם הוא, שהרי הסיבה שאסור להמיס את הסבון היא כיוון שזה דומה לריסוק שלג וברד, וריסוק שלג וברד אסור גזירה משום פירות העומדים למשקים שזה דש, אבל בסבון זה לא שייך, כיוון שהוא לא עומד למשקה.
אסור לשפשף את גופו בסבון שהוא רך, כיוון שע"י הגוף הוא ממחק את הסבון, דהיינו, מחליק את הסבון, וכמו לעניין שעווה, שאסור להחליק שעווה משום ממחק, ועוד, משמע מרש"י שבורית משיר את השער.
א"כ ג' טעמים לאסור שימוש בסבון:
א. דומה לריסוק שלג וברד. (לא מוסכם לכ"ע)
ב. משום ממחק.
ג. משיר את השער.
וכן לעניין מלח, אסור לרסק מלח, משום שהוא מוליד דבר חדש, ודמי למלאכה, שהרי לוקח מלח מוצק, והופך אתו לדבר נוזלי, אבל במי מלח אין בעיה להשתמש, כיוון שהוא לא מרסק שום דבר.