השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רמ"ו סעיף ב'
- דיני השאלה והשכרה לאינו יהודי בשבת -
מהו שיעור הזמן הנקרא "סמוך לשבת" שבו אסור ליהודי להשאיל כליו לגוי? | האם מותר לגוי לעשות בשביל יהודי דבר שהוא איסור דרבנן? | מניין לנו דין "שביתת בהמתו" בשבת? | מדוע אסור להשכיר בהמתו לגוי בשבת, והרי היא ברשות הגוי? | האם מותר ליהודי לעשות מלאכה בשבת בבהמה ששכר מגוי? | שכר היהודי בהמה מגוי ומשכירה לגוי אחר, מדוע לא עובר על איסור דשביתת בהמתו? | באיזה אופן יכול היהודי להשכיר בהמתו לגוי ביום חול? | התנה עם הגוי שלא יעבוד בבהמתו בשבת, האם יכול לסמוך על הגוי בזה?
אסור ליהודי להשאיל שום כלי לגוי בער"ש סמוך לכניסת השבת, ושיעור זמן הנקרא "סמוך לשבת" הוא שיעור שהגוי לא יספיק להוציא את הכלים מבית היהודי עד שתחשך, וטעם האיסור הוא שמא יחשדו שהגוי עושה מלאכה בשבת בשביל הישראל, והמ"ב מוסיף, שגם בימינו שאין רשות הרבים דאורייתא כי לא עוברים בה ששים ריבוא, בכ"ז יש את הגזירה הזאת, כי גם באופן שהיהודי מבקש מהגוי שיעשה עבורו איסור דרבנן, יש בזה איסור, וא"כ יחשדו שהיהודי ביקש מהגוי שיעשה עבורו איסור דרבנן, דהיינו להוציא כלים מרה"י לרה"ר מדרבנן.
סעיף ג'
כתוב בתורה "למען ינוח שורך וחמורך", ולומדים מזה איסור שביתת בהמתו, שאדם מצווה שבהמתו לא תעשה מלאכה, ונתחדש בזה, שאפילו לגוי אסור לעשות מלאכה בבהמתו של יהודי, ולכן אסור ליהודי להשאיל או להשכיר בהמתו לגוי בשבת, ואע"ג שברגע שמשכירה לגוי, הגוי הוא השוכר של הבהמה והבהמה עומדת ברשות הגוי? מבאר המ"ב, ששכירות לא קניא, וממילא הבהמה נחשבת ברשות ישראל והגוי עושה בה מלאכה, אבל קשה א"כ שלישראל יהיה מותר לעשות מלאכה בבהמה ששכר מהגוי כי שכירות לא קניא והבהמה ברשות הגוי? אומר המ"ב שלחומרא שכירות לא קניא אבל לא להקל על סמך זה שהישראל יעשה מלאכה בבהמת גוי, ואנחנו אומרים ששכירות קניא, אבל באופן שישראל שכר בהמה מגוי ומשכירה לגוי אחר, ממ"נ אין איסור, כי אם שכירות קניא, אז עכשיו היא נמצאת ברשות שוכר גוי, ואם לא קניא אז היא ברשות המשכיר הגוי הראשון.
הרמ"א אומר, שאדם יכול להשאיל ולהשכיר לגוי ביום חול, ולומר לו שלפני שבת יחזיר לו, אבל הישראל לא יכול להשכיר את בהמתו לגוי גם בשבת ולומר לגוי שלא יעבוד בה בשבת, כי הגוי לא ישמע לו כיוון שהוא לא מפחד מפניו שהרי הבהמה ברשותו, ואינו נבהל כמו גנב.