יום רביעי ו' בכסלו תש"פ
האם מותר להשתמש בפסח במאכל שהוּצא מתוך כלי ששימש למאכל זה במשך ימות השנה?
מנהג קדום בקרב בני אשכנז, שלא להשתמש בפסח במשקה או במאכל הנלקח מתוך כלי שמשתמשים בו במשך כל ימות השנה לצורך סעודות חמץ, מחשש שמא במשך השנה נותר מעט לאחר הסעודה, והחזירו את הנותר לכלי שממנו נלקח, יחד עם פירורי חמץ שהתערבו בו בהיותו על גבי שולחן הסעודה. ואם סיננו את המשקה לפני הפסח, מותר להשתמש בו לכל הדעות.
[שו"ע תמז, ה, ומשנ"ב סו-סח]
האם מותר לשתות בפסח משקה ששהה בכלי חמץ?
מנהג נוסף נהגו בקרב בני אשכנז, שמשקה ששהה בכלי חמץ – למרות שבדרך כלל הכלים שמכניסים לתוכם משקאות נקיים מכל לכלוך ואין בהם ממשות של חמץ, וטעם החמץ הבלוע בכלים אינו נפלט במגע עם משקה צונן – אין שותים אותו בפסח. וכתב הרמ"א, שהנוהג להקל בכך 'לא הפסיד'. ואם ידוע שהכלי נוּקָה היטב לפני שהכניסו לתוכו את המשקה, מותר לכל הדעות לשתותו.
[שו"ע תמז, ה, ומשנ"ב ע-עא]
האם מותר להכניס איסור לתערובת של היתר באופן שהוא 'מתבטל'?
אסור להכניס דבר איסור לתערובת של היתר על מנת 'לבטלו'. איסור זה נקרא: "אין מבטלים איסור לכתחילה".
ונחלקו הפוסקים בנוגע לחמץ לפני זמן איסורו, אם מותר להכניסו לתערובת שאינה חמץ כדי לבטלו ולאוכלו בפסח; ולהלכה, אסור הדבר.
וביטול איסור בידים, אך שלא בכוונה לבטל את האיסור – מותר; ויש מקרים שבהם החמירו הפוסקים שלא לאכול את התערובת. וראה עוד במקורות.
[משנ"ב תמז, עב; ביאורים ומוספים דרשו, 101; וראה ט"ז יו"ד קלז, ד, נו"ב קמא יו"ד כו, ושו"ת רעק"א קמא עז]