יום שני כ"ג בטבת תש"פ
האם מותר להשתמש בפסח בכלי חמץ ששימשו לחמץ צונן בלבד?
כלי המשמש לחמץ צונן, אך מעולם לא 'נבלע' בו טעם חמץ – דהיינו, שהניחו בתוכו רק מאכלי חמץ יבשים, ולא הושרה בתוכו חמץ בנוזל למשך עשרים וארבע שעות רצופות – מותר להניח בתוכו בפסח אפילו מאכל חם. אולם, כמובן, חובה להדיח את הכלי היטב לפני הפסח, דהיינו לשפשפו במים ולרוחצו, כדי להסיר כל שארית של חמץ העלולה להיות דבוקה לכלי. וכלי ששימש לחמץ שומני, יש לשפשפו ביֶתר שאת.
ומנהג ישראל עוד מזמן רבותינו הראשונים, שלא להשתמש בפסח בכלי חמץ העשויים מחרס, ואף מאכל צונן ויבש אין מניחים בו. ויש שכתב שכך המנהג גם בנוגע לכלי זכוכית.
[שו"ע תנא, כב, ומשנ"ב קכד, קכה ו־קלג; ביאורים ומוספים דרשו, 114-116]
האם ניתן להכשיר 'בית שאור' ו'בית חרוסת' לפסח?
'בית שאור' [= כלי המשמש לשריית ה'שאור' במים] ו'בית חרוסת' [= כלי שמשהים בו חמץ מעורב בחומץ ובתבלינים חריפים] העשויים מעץ או ממתכת – אף שהונח בהם חמץ צונן בלבד, אסור להשתמש בהם בפסח למאכלים חמים, אך ניתן להכשירם בהגעלה.
ולדעת הרמ"א, אם הם עשויים מעץ, אין להשתמש בהם אפילו לאחר הגעלה, ככל כלי לישה, שאין להשתמש בהם אף לאחר הגעלה, מפני שקשה לנקותם כראוי; ואם הם מורכבים מכמה חלקים, אסור אף להשהותם ברשותו בפסח. ואם הם עשויים ממתכת – מותר להשתמש בהם לאחר 'ליבון'. ויש שכתב כי הטעם אין הגעלה מועילה לכלים אלו הוא מפני ש'חימוצם' תמידי, חד וקשה, עד שאין בכוח ההגעלה לפולטו.
[שו"ע תנא, כב, משנ"ב שלא, ושעה"צ קסח; ביאורים ומוספים דרשו, 117]
תנור הסקה המשמש גם לחימום מאכלי חמץ – האם מותר להניח עליו מאכל בפסח?
תנור הסקה העשוי מחרס, אשר במשך השנה מניחים עליו מאכלי חמץ כדי לחממם עד שה'יד סולדת בהם' – לא ניתן להכשירו בהגעלה, והסקת התנור מבפנים, אינה מועילה להכשרת ה'בליעות' שיש בתנור מבחוץ. ואם ניקה את התנור היטב מחמץ, מותר להניח עליו מאכל צונן באופן עראי, בשעה שהתנור צונן.
ובדיעבד, אם הניח מאכל בפסח ישירות על גבי התנור, בשעה שהתנור או המאכל חמים – שיכבתו החיצונית של המאכל אסורה. ולכתחילה אסור אף להניח את המאכל בתוך כלי על גבי התנור, אך במקרה כזה המאכל מותר בדיעבד. אולם, אם מכסה את גב התנור בטס ברזל או בטיט – מותר אף לכתחילה להניח עליו בפסח מאכלים חמים.
[שו"ע תנא, כב, ומשנ"ב קלו]