האם מותר להשתמש במאגר מים שנפלו לתוכו מי הגעלת כלים ?

כ' ניסן תש"פ - סימן תס"ז- סעיף י"ג
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כיצד יתכן שמותר לשתות מים שמצאו בהם גרעיני תבואה?האם 'נותן טעם לפגם' מותר בפסח? ומה נכון לעשות כאשר שואבים מים מבור של גוי? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ז סעיף י"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, אם הגעילו יורה שיש בה בליעות חמץ והיא בת יומה, ומי ההגעלה ירדו לתוך בור עם מים בתוך הפסח, אסור לשתות ממי הבור בפסח, מכיוון שמעורב בהם אותם מי ההגעלה שיש בהם בליעות של חמץ, ודווקא אם היורה בת יומה, ואז מי ההגעלה נאסרים, והם אוסרים את המים שבבור, ומבאר המ"ב, שמדובר שההגעלה הייתה לפני זמן האיסור, כי לאחר זמן האיסור, אסור להגעיל כלי שהוא בן יומו, ואם ההגעלה הייתה בתוך הפסח, גם אם היורה לא הייתה בת יומה, לפי הרמ"א המים שלה אסורים, כיוון שנותן טעם לפגם בפסח, אסור בכל מקרה.

אומר המ"ב, שירידת מי ההגעלה לתוך הבור עם המים, הייתה בתוך פסח, אבל ההגעלה הייתה לפני פסח, אבל אם ירידת המים הייתה גם כן לפני פסח, מי ההגעלה התבטלו בשישים במים שבבור, ויש מחמירים, שגם אם מי ההגעלה נפלו לבור של המים לפני פסח, ויש בבור של המים שישים מול מי ההגעלה, יש להחמיר שלא להשתמש במים של הבור בפסח, כיוון שאפשר בקלות למצוא במים אחרים, ואם עבר ובישל בהם תבשיל, כתב הפמ"ג שיש להתיר בהפסד מרובה, כיוון שההגעלה הייתה לפני פסח.

עוד אומר המ"ב, אע"פ שמדובר כאן בתערובת צונן, והרי מבואר בסעיף י"ב שיש מקילים בתערובת צונן, וחיטה שנמצאה בתוך תרנגולת או בשר, אם מדובר בתרנגולת צונן שלא התבשלה, התרנגולת לא נאסרת, וכאן מי ההגעלה שנופלים לבור הם צוננים, ומדוע הם אוסרים את הבור? ומבאר המ"ב, שכאשר מדובר בבליעות, אז צריך להגיע לחם, אבל כאן מכיוון שמדובר בתערובת ממש, ומי ההגעלה יש בהם בליעות של חמץ, והם עצמם התערבו בתוך המים שבבור, גם בצונן הם אוסרים את המים שבבור.

אם נמצאו גרעיני תבואה במים, צריך להיזהר שלא להשתמש באותם מים, ואפילו למתירים בצונן, כי מי יודע, אולי גרעיני התבואה נכבשו במים מעת לעת, ואע"פ שצונן לא אוסר, אבל כבוש כמבושל, ואוסר, ומ"מ אם אין לו מים אחרים, כיוון שחיו תלויים באותם מים, יש להתיר מטעם ספק ספיקא, שמא גרעיני התבואה נפלו עכשיו, ואת"ל שהם לא נפלו עכשיו אלא נפלו מעת לעת, שאז יש את הדין של כבוש כמבושל, אולי הם לא שהו מעת לעת מאז שגרעיני התבואה התרככו או התבקעו, נמצא א"כ, שכל עוד שהם לא התרככו או התבקעו, הם לא אוסרים בכלל.

עוד אומר המ"ב, מי שרוצה לשאוב בפסח מבארות של גוים או מבארות של ישראל שאינו נזהר בהם מחמץ בכל השנה, נכון שיסנן את המים בבגד נקי בכל פעם ששואב, שמא יש שם ממשות של חמץ.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן