. אין לשמוע מוזיקה ביום התענית, כיון דהוא יום צרה ואין זה בכלל דברים שהותרו לכבוד שבת. (קיצור שו"ע ס' קכב א, נטעי גבריאל פ' ס"ו).
ואלו שמשמיעים ניגוני שבת לפני זמן הדלקת הנרות מותר, היות והוא רק כדי להשמיע את כניסת השבת (הגאון רבי י. זיכרמן שליט"א מרא דאתרא דא. ברכפלד, כן דעת הגאון המפורסם רבי ש.א. שטרן שליט"א).
- אלו הנוהגים שלא לקדש בין שעה שש לשבע, ע"פ המג"א (ס' רע"א סק"א), בשבת שלאחר התענית אין להקפיד. (ליקוטי מהרי"ח). וכתב שם בשם הרה"ק ר' שמעון מיעריסלאב זצק"ל כשהיה מקדש בין שש לשבע היה אומר אב הרחמים שאומרים קודם קריאת התורה.
- לכתחילה אין ראוי לשתות מיד לאחר קידוש, לפי שכתב רמ"א (רעג ס' ג') וז"ל: "צריך לאכול במקום קידוש לאלתר או שיהא בדעתו לאכול מיד", עכ"ל. מ"מ מי שקשה לו, יכול לשתות, ויזדרז ליטול ידיו לסעודה.
- המקדש על היין ורוצה לשתות קודם, אם היו לפניו המשקים בשעת ברכת היין או שהיתה דעתו לשתות, א"צ לברך על השתיה לפניה ולא לאחריה (ביה"ל קעד ד"ה ואפילו לא היה) מפני שהקידוש פוטר השתיה.
- שמע קידוש וטעם מעט מהיין, דעת שו"ע הרב (הגר"ז ס' ד'), ודרך החיים, דאינו מברך כיון דנפטר בברכת היין. אך השומע קידוש ולא טעם מהיין צריך לברך על שתיית משקה.
- מותר לשתות קפה עם חלב קודם סעודת שבת בשרית, ואין צריך להמתין אח"כ, ויכול ליטול ידיו מיד לסעודה – מפני שאוכל פת ויש בזה גם קינוח פיו. מ"מ כתב בס' מבית לוי שהמנהג להמתין גם אחרי שתיית חלב חצי שעה מסוף האכילה עד אכילת בשר, דהיינו שאין צריך להמתין עם תחילת הסעודה אלא רק לתבשילי הבשר.
- הרוצה לקדש ואח"כ לשתות קפה וכדומה ולאכול מיני מזונות או עוגות גבינה, צריך לאכול שיעור כזית מזונות, מפני שצריך קידוש במקום סעודה, וכדי לברך ברכה אחרונה על המחיה, וכן רביעית יין (כדי לברך על הגפן בלי ספק). ואח"כ יאכל. מ"מ צריך לדעת שעיקר חיוב סעודת שבת היא הפת גמורה. ויעשה הפסק לענין בשר וחלב כנ"ל, וכל חכם יעשה בדעת, ועין ביה"ל ס' רמ"ט ד"ה מותר.
- הנוטל ידיו לפת, ורוצה לאכול מעט עוגות גבינה ורק אחר כך לאכול סעודת שבת דגים ובשר וכל מטעמים – דעת הזוהר הקדוש, מובא בש"ך (ס' פט ס"ק ט"ז, ופמ"ג שפ"ד) דאין לאכול חלב וגבינה בסעודה אחת, ע"כ אין לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב ובשר רק לאחר סילוק וברכת המזון אחר הפת, ולכן יברך ברכת המזון וימתין שעה אחת. ויש נוהגים לחכות חצי שעה, וכן כתב השבט הלוי (מבית לוי) שהמנהג להמתין חצי שעה.
(מתוך גיליון אוצר הלכות – תמצית הלכות על פי פסקי מרנא "השבט-הלוי" זצקללה"ה, משיעורי הרה"ג רבי אלטר אליהו מרמורשטיין שליט"א רו"כ ישועות יעקב)