השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר בשבת להשחיל שרוכים לנעלים ?
מדוע אסור להתיר תפירה של נעליים? • ומה הדין כאשר רצה לעשות קשר עניבה והסתבכה לו הקשירה, האם מותר להתיר את הקשירה הסבוכה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ז סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
רצועות של נעליים שיצאו ממקומם, מותר להשיב את הרצועות בחזרה אל הנעל, ובנעל חדשה שמעולם לא היו בה רצועות, אסור להכניס בה רצועות משום 'תיקון מנא', וכן נעל שהיו בה רצועות והרצועות נשמטו מהנעל, אסור להכניס בה רצועות אחרות שלא היו בנעל, ורק רצועות שהיו בה ויצאו מותר להחזירם, וכן הדין בסרבל או מכנסים חדשים שאסור להכניס בהם רצועות או משיחה כיוון שמבטל את הרצועות בתוכם ונקרא מתקן מנא, אבל אבנט מותר, יוצא א"כ ששרוכים של נעל שיצאו מותר להחזירם בחזרה, ולקשור אסור, ומוסיף הרמ"א שדווקא אם מכניס בלי טורח כגון שהנקב צר וצריך להתאמץ כדי להכניס את הרצועות בנקב, אסור להחזירם שמא יקשור כדי שלא יצטרך לחזור על פעולה זו פעם נוספת, ומוסיף המ"ב, שלא רק כשיש טורח בזה חוששים שמא יקשור, אלא גם במקומות שרגילים לקשור, גם אם אין טורח להכניס את הרצועות וכגון שהנקבים רחבים, עדיין חוששים שמא יקשור את השרוכים בנעל כי כך היא הרגילות, ונעל שלא היו בה לעולם שרוכים, אסור להכניס מחדש את השרוכים לנעל.
מה שכתוב בשו"ע 'נשמט רוב הרגל', מבאר המ"ב ב' פשטים:
א. נשמט רוב הנעל, כלומר, הנעל עצמה התפרקה.
ב. נשמטה רוב הנעל מהרגל מחמת שהרצועות לא קושרות אותה.
דרכם של הכובסים הייתה, שכאשר הם מכבסים את הבגד הם קושרים את נקב בית הצוואר, ומבואר בשו"ע, שמותר בשבת לפתוח את אותו קשר ואין בזה משום מלאכת 'מתיר', כיוון שהקשר הזה עשוי להתיר, ויש ב' פשטים במ"ב למה קשר נחשב קשר העשוי להתיר, האם עצם זה שהקשר עשוי להתיר אותו כאשר בעה"ב יחזיר את הבגד לביתו, זה כבר מגדיר את הקשר כקשר העשוי להתיר ואין בו משום מלאכת מתיר, או שצריך דווקא באופן שהדרך להתיר את הקשר באותו יום, ורק אז נחשב דבר כקשר שאינו של קיימא ומותר להתירו בשבת.
כאשר האומן שתפר את הבגד השאיר את הנקב פתוח, אסור לפתוח מחדש את אותו נקב כי יש בזה משום מתקן מנא וזה מכה בפטיש, ומוסיף הרמ"א, לא רק אם לא היה בבגד נקב מעולם שאסור לפתוח את הנקב מחדש כי יש בזה תיקון מנא, אלא גם אם היה נקב אלא שאומן סגר את הנקב, סגירה של אומן ביטלה את הנקב מהשם של נקב, וכשפותח מחדש יש בזה משום תיקון מנא, וכל מה שמצאנו היתר בשאינו של קיימא, זה רק לגבי מלאכת מתיר, אבל תפירה של נעליים אסור להתירה אע"פ שלא עומדת להרבה זמן, כיוון שביחס למלאכת מכה בפטיש וביחס למלאכת תופר, אין הבדל אם התפירה עומדת להתקיים הרבה זמן או עומדת לפי שעה, בכ"א תמיד כאשר הוא מתיר וחותך את התפירה שאומנים עושים יש בזה משום מתקן מנא.
במ"ב מביא בשם היש"ש, שקשר של משיחות, דהיינו, חוטים של בגד שהסתבכו יחד, מותר להתירם בשבת כי זה לא עשוי להתקיים, ומביא המ"ב בשם החיי אדם, שאדם שרצה לעשות עניבה בשבת והחוטים הסתבכו לו תוך כדי עשיית העניבה ויצא לו קשר, מותר להתירו בשבת, כיוון שהקשר הזה מוגדר כקשר שאינו של קיימא, ומ"מ אם דרכו לעשות קשר אלא שלא התכוון עכשיו לעשות קשר יהיה אסור, ורק אם דרכו לעשות עניבה ויצא לו קשר, מותר.
הרמ"א מביא שיש כאלו שמתירים כמו בקשר שאינו של קיימא כך גם בתפירה שאינו של קיימא, אבל אין לעשות כך בפני עם הארץ.