השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רנ"ג סעיף ב'
- דין כירה ותנור לתן עליה הקדרות בערב שבת –
מה הם התנאים שבהם מותר להחזיר קדירה ע"ג האש בשבת?
סעיף זה עוסק בעניין "חזרה", דהיינו, אדם שנטל קדירה מע"ג האש בשבת, ורוצה להחזירה על האש, אסור לו להחזירה, כיוון שזה "מיחזי כמבשל", וכ"ש אם לא היתה הקדירה על האש, ומוציאה מהמקרר ומניחה ע"ג האש, דהוי מיחזי כמבשל.
באופנים מסויימים התירו חז"ל להחזיר את הקדירה ע"ג האש:
א. הכירה צריכה להיות גרופה וקטומה, ואפילו אם מחמת "שהייה" אין בעיה כגון שהיא מצטמק ורע לו, בכ"א כאן זה מתנאי "חזרה" שצריך שתהיה גרו"ק.
ב. הקדירה תהיה "עודה בידו", דהיינו שכשנטל אותה מע"ג האש, הוא מחזיק אותה כל הזמן בידו, וממילא כשמחזיר, אנחנו לא רואים את זה כנתינה מחודשת ע"ג האש, אלא כהמשך של הבישול הקודם, וממילא אין בזה מיחזי כמבשל.
ג. לא הניחה ע"ג קרקע ואפילו ע"ג ספסל, ואם הניח, כשמחזירה, זה פעולה מחודשת ומיחזי כמבשל.
וקשה, שהרי התנאי השלישי כלול בתנאי השני, כי אם צריך "עודה בידו" ממילא צריך ש"לא יניח ע"ג קרקע", וא"כ מדוע צריך להוסיף את התנאי השלישי? ואומר המ"ב, שזה מח', דהשו"ע לא מצריך "עודה בידו" אבל מצריך "לא הניחה ע"ג קרקע", והרמ"א מוסיף "עודה בידו", ולשיטתו אין משמעות לתנאי הג'.
ד. דעתו להחזיר, דהיינו שכשנטלה מע"ג האש, הייתה דעתו להחזיר וממילא זה המשך של הבישול הקודם, ואין בזה מיחזי כמבשל.
ה. גם כאשר מחזירה ע"ג האש, לא יחזיר לתוך הכירה אלא ע"ג הכירה, ובזמננו שלא יכניס לתוך התנור אלא ע"ג התנור.
ו. תנאי זה הוא מהלכות בישול, והוא, שתהיה מבושלת כל צרכה, שאם לא, יש בזה בעיה של בישול, כי כשמורידה ומחזירה, עושה מעשה בישול ממש.