השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"ג סעיף י'
- מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המעונן -
האם קבלת שבת תלויה בהדלקת נרות? | מתי האיש מקבל שבת? | באיזה אופן יכולה אשה להתנות שלא מקבלת שבת בהדלקת נרות? | לשיטה הסוברות שבהדלקת הנר מקבלים שבת, מה יעשו עם הגפרור שבו הדליקו? | היכן המקום העיקרי להדלקת הנרות? | הדליק במקום זה והניח במקום אחר, מה הדין? | התפלל תפילת שבת, האם מועיל להתנות שאינו מקבל שבת בתפילתו? | מיעוט שלא קיבלו ע"ע שבת, נגררים אחר הרב שקיבלו? | נכנס לעיר שקיבלו שבת ויש עליו כסף, כיצד יעשה?
נחלקו האם קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר או לא, וגם לפי הצד שקבלת שבת תלויה בהדלקת הנר, דהיינו שכאשר אדם או האשה מדליקים נרות שבת, חלה עליהם קדושת השבת, נחלקו האם תנאי מועיל, דהיינו שמתנה שמדליק נרות ואינו רוצה לקבל שבת בהדלקת הנרות, האם התנאי חל או לא, מבואר שתלוי בין איש לאשה, האשה מקבלת ע"ע את השבת בהדלקת הנרות, ואסור לה לעשות מלאכה לאחמ"כ, ולא יכולה להתפלל מנחה, אבל האיש מקבל שבת רק באמירת ברכו בערבית, או במזמור שיר ליום השבת.
נחלקו האם אשה יכולה להתנות שלא תקבל שבת בהדלקת נרות, ולהלכה, לצורך מצוה האשה יכולה להדליק נרות שבת ולהתנות שלא מקבלת ע"ע את השבת, ודווקא לצורך מותר.
לשיטות הסוברות שבהדלקת הנר מקבלים את השבת, אסור אפילו לכבות את הפתילה שבה הדליקו את נרות השבת, ולכן נהגו מקצת נשים שמשליכות הפתילה מידיהם לאחר ההדלקה.
צריך להדליק נרות במקום האכילה, וצריך להדליק גם בשאר מקומות שבבית כדי שלא יכשל בעץ ואבן, ומברכים על הנרות שמדליקים במקום האכילה, שהם העיקריים.
צריך להניח הנרות במקום שמדליקים ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר, ומבאר המ"ב ב' פשטים בדברי הרמ"א. א. לא להניח במקום שלא יוצאים שם יד"ח הדלקת נרות [כגון מקום שלא משתמש שם במשך השבת] ואח"כ להעבירם למקום שמשתמשים בו, כיוון שהדלקה עושה מצוה. ב. לא להעביר כלל את הנרות לאחר שהדליקם.
סעיף י"א
אדם שמתפלל תפילת שבת, חל עליו קדושת שבת גם אם הוא אומר שאינו רוצה לקבל שבת, ומבאר המ"ב, שאע"פ שלמדנו לעיל בסעיף י', שלגבי הדלקת נרות שבת יש מי שאומר שאם מתנה ואומר שאינו מקבל שבת בהדלקת הנר, מהני, זה הכל לעניין הדלקת הנר, אבל לגבי תפילה, כיוון שהתפלל תפילת שבת, זה חל.
סעיף י"ב
אם רוב הקהל קבלו ע"ע שבת, המיעוט שלא קבל ע"ע שבת, נמשך אחריהם, ואומר המ"ב, שזה הכל כשיש בהכנ"ס אחד בעיר, אבל אם יש כמה בתי כנסיות אין בהכנ"ס אחד נמשך אחרי חבירו, ואפילו קטן לא נמשך אחר הגדול, ומוסיף המ"ב, שאם הוא עושה מנין בביתו, הוא נמשך אחרי הרוב.
סעיף י"ג
אדם שבא לעיר בער"ש, וכבר קיבלו אנשי העיר עליהם שבת, אע"פ שהיום גדול אם יש עליו חפץ או מעות, מניחם ליפול, והטעם שמניחו ליפול ולא מטלטל אותו, כיוון שהוא נגרר אחריהם, ולכן לא יטלטלו בידים.