השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן מותר להשתמש בעפר בשבת?
האם מותר לאדם להערים ולשבת ליד גרף של רעי כדי שיהיה מותר לו להוציאו? מהו האופן המותר לטלטל בעלי חיים? ומדוע אסור לטלטל תרנגולת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף ל"ו - סעיף מ' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו בסעיפים הקודמים, שכל דבר מטונף, כגון, קיא, צואה, ועכבר מת וכו', אע"פ שהם מוקצה מחמת גופו, בכ"ז כאשר הם נמצאים בקרבת בני אדם, התירו חז"ל לטלטל אותם כדי לפנות אותם מפני כבוד האדם, וכל זה דווקא כאשר הם בסביבתו של האדם, אבל אם הם נמצאים בחצר אחורית או במקום אשפה, לא התירו חז"ל לטלטל אותם כדי לפנות אותם.
לא עושים גרף של רעי לכתחילה, מקור הדברים בגמ' ביצה כא: ששם מבואר שאסור להזמין גוי בשבת שיתארח אצל יהודי, מחמת שהשיריים של היין שבכוסות של הגוי, הם לא ראויים לכלום ואסורים בהנאה, וממילא אסורים בטלטול, מק' הגמ', שיהיו השיריים מותרים בטלטול משום גרף של רעי, ומת' הגמ', שלא עושים גרף של רעי לכתחילה, דהיינו, אסור להזמין את הגוי שיתארח אצלו, ואח"כ ייווצר מצב שהגוי יותיר יין בכוס, והיין הזה הוא מוקצה, וההיתר לטלטל אותו יהיה משום גרף של רעי, ומבואר שאמנם לא עושים גרף של רעי לכתחילה, אבל אם עבר ועשה גרף של רעי, בדיעבד מותר להוציא את הגרף.
מלשונו של השו"ע שכתב 'אין עושין גרף של רעי לכתחילה דהיינו להביא דבר שעתיד להימאס כדי להוציאו', משמע, שהאיסור הוא רק כאשר כוונתו בסופו של דבר שיהיה מותר לו לטלטל את הגרף של רעי, אבל אם כוונתו למטרה אחרת אלא שממילא נוצר גרף של רעי, משמע שמותר, והרי זה לא נכון, שהרי בגמ' מבואר שאין המטרה שלו אינה לטלטל את הגרף, אלא להזמין את הגוי, אלא שממילא נוצר גרף של רעי, ועם כל זה, אסור, לכן מבאר המשנה ברורה, שאסור לעשות גרף של רעי אפילו אם מטרתו היא אחרת וממילא נוצר גרף של רעי, גם בזה לא עושים גרף של רעי לכתחילה, ומה שנקט השו"ע בלשונו, זה משום הסיפא, שאפילו כאשר כוונתו הייתה להתיר בטלטול, בכ"ז אם בדיעבד הוא עשה כך, מותר לטלטל את זה.
מותר לאדם לקרב את עצמו למקום הגרף של רעי כדי שהגרף יהיה בחברת בני אדם ויהיה מותר לו לטלטל אותו, דהיינו, הרי הגרף עצמו גם כן מוקצה, וכאשר חושש שמא הם יגנבו, במקום הפסד התירו חז"ל לאדם לקבוע את ישיבתו ליד הגרף והעביט, וממילא הם נמצאים בחברת בני אדם ומותר לו להוציאו משם, ודווקא כשקובע שם 'ישיבה חשובה', ולא סתם שנמצא שם כמה דקות.
אדם שרוצה לייחד עפר שיהיה מותר לו להשתמש בו בשבת כדי לכסות בו רוק או צואה, צריך לייחד מקום בבית שבו הוא עושה ערימה של אותו עפר, אבל אם מפזר את העפר על פני קרקע הבית, העפר בטל לקרקע הבית והוא מוקצה ואסור בטלטול, ולכן אומר הרמ"א, שמותר לקחת פירות הטמונים בחול כי אותו עפר אינו מוקצה אם ייחד אותו.
כל בעלי החיים מוקצה בשבת מחמת גופו, כיוון שאינם ראויים לכלום, בכ"ז מותר לאדם להניח כלי לפני התרנגולים כדי שיעלו וירדו על גבי הכלי, ואין בזה בעיה של 'ביטול כלי מהיכנו' שגורם שהכלי יהיה מוקצה, שהרי התרנגולים לא נמצאים עליו בקביעות, ואם יצטרך את הכלי, הוא יוכל להפריח את התרנגולים ולקחת את הכלי.
בעלי חיים הם מוקצה ואסורים בטלטול, אבל מותר לאדם לדדות אותם, דהיינו, לאחוז בצווארם או בצדיהם ולמשוך אותם, ודווקא בחצר אבל ברה"ר לא, כיוון שיש חשש שמא יגביה אותם ויעבור על האיסור של מעביר ד' אמות ברה"ר, וכל ההיתר הוא משום 'צער בעלי חיים', ותרנגולת אסור לדדות כיוון שהיא מגביהה את עצמה ונמצא שמטלטל מוקצה, אלא יכול לדחות אותה מאחוריה בידיים ואפילו שלא לצורך התרנגולת אלא לתועלת שלו עצמו כדי שלא יבוא לידי הפסד, כגון שברחה החוצה או ברחה מהביצים, אבל אם אין בזה הפסד ממון, אסור לדחות אותה.