יום רביעי כ"ה בטבת תש"פ
האם מותר להניח מרק בשרי חם בצלחת חלבית?
כלי זכוכית – לדעת השולחן ערוך, אינם 'בולעים', לא על ידי 'כבישה' בצונן במשך עשרים וארבע שעות, ולא על ידי חוֹם. ולכן, כלי זכוכית של חמץ, מותר להשתמש בהם בפסח לאחר שניקו אותם כראוי, ואין צורך להגעילם. ולדעת הרמ"א, הזכוכית בולעת, ולא זו בלבד, אלא שמאחר והזכוכית נוצרת מֵחוֹל, דינהּ כחֶרֶס, שלא ניתן להכשירו בהגעלה. אולם, בדיעבד, אם השתמשו בכלי זכוכית של חמץ בפסח, דינם כדין כלי מתכת ועץ. ויש אומרים שאף לדעת הרמ"א אין להחמיר אלא בנוגע לאיסור חמץ, אבל בנוגע לאיסורים אחרים ניתן להקל, ובמיוחד בנוגע ל'בשר בחלב'; ולכן, לדוגמה, מותר להניח מרק בשרי חם בצלחת זכוכית ששימשה באותו היום לדייסה חלבית חמה. אולם, יש אומרים שהמנהג להחמיר אף בנוגע לבשר בחלב.
[שו"ע תנא, כו, משנ"ב קנה, ושעה"צ קנז; וראה עוד שם; ביאורים ומוספים דרשו, 132]
האם ניתן להכשיר כלי פלסטיק בהגעלה?
כלי פלסטיק – יש אומרים שניתן להכשירם בהגעלה, הן מחמץ והן מאיסורים אחרים, אולם, אם קיים חשש שיתקלקלו – וכגון בכלי פלסטיק עדינים – אין להכשירם בהגעלה, מחשש שלא ירתיחו את המים כראוי. ויש המחמירים לענין איסור חמץ, ומקֵלים בנוגע לאיסורים אחרים, כגון 'בשר בחלב'. ויש המחמירים בנוגע לכל האיסורים, משום שהפסלטיק הוא חומר שהתחדש בדורות האחרונים, ולא התפרש דינו בדברי חז"ל והפוסקים, וממילא לא ידוע לנו אם ההגעלה מפליטה את האיסור ה'בלוע' בו. אולם, אף לדעת המחמירים, בנוגע לאיסור בשר בחלב ניתן להקל בהגעלה שלוש פעמים ב'כלי ראשון' שעל גבי האש; וכן אם הכלי בלע את האיסור רק ב'כלי שני', ניתן להכשירו בהגעלה.
[ביאורים ומוספים דרשו תנא, 131]
גומי ופורמייקה – האם ההגעלה מוציאה את טעם האיסור ה'בלוע' בהם?
בהמשך לאמוּר: בדומה לכלי פלסטיק, גם בכלים העשויים מגומי – יש אומרים שלא ניתן להכשירם בהגעלה, מכיון שלא ידוע לנו אם ההגעלה מפליטה את הטעם ה'בלוע' בגומי, אך אם הגומי נעשה מעץ ניתן להקל. ויש אומרים שאף באופן שנעשה מעץ יש להחמיר, והוא הדין בכלי העשויים מ'סיבית', או המצופים ב'פורמייקה'; מפני שבכל החומרים הללו לא ידוע לנו אם ההגעלה מפליטה את הטעם הבלוע בהם. אולם, יש אומרים שרק כלי חרס – וכלים שנחשבים ככלי חרס, כגון כלי חרסינה, וכן כלי זכוכית לדעת הרמ"א (ראה לעיל) – לא ניתן להכשיר בהגעלה, מפני שמפורש בתורה שההגעלה אינה מפליטה את הטעם הבלוע בהם; אבל בכל הכלים האחרים, אנו מניחים שההגעלה מפליטה את הטעם הבלוע בהם, וניתן להכשירם בהגעלה.
[משנ"ב תנא, קסג; ביאורים ומוספים דרשו, 131]