יום שני ט"ו בתשרי תשע"ט
מלאכה דרבנן שספק אם נעשתה בשבת על ידי גוי – האם מותר להנות ממנה?
כפי שלמדנו, גוי שעשה מלאכה דרבנן לצורך ישראל – לישראל זה שהמלאכה נעשתה עבורו אסור להנות ממנה בשבת, וכן במוצאי שבת, עד 'כדי שיֵעשה'.
ואף במקרה של ספק – אסור להנות ממנה בשבת; ואף שבדרך כלל 'ספקא דרבנן לקולא', החמירו חכמים בנדוננו אף בספק, כיון שהוא דבר 'שיש לו מתירין', כלומר, שהאיסור עתיד להיות מותר לאחר חלוף זמן מסוים, דהיינו, במוצאי שבת.
ואולם, במוצאי שבת מותר להנות מהמלאכה מיד, כיון שאף במלאכה דרבנן שבוודאי נעשתה בשבת יש המתירים להנות מהמלאכה מיד במוצאי שבת, ולמרות שאין הלכה כמותם, יש לצרף את דעתם ולהקל במקרה של ספק.
[שו"ע שכה, ט, ומשנ"ב מז-מח]
האם מותר להנות ממלאכה שעשה קטן בשבת?
שוטה או קטן שעשו מלאכה בשבת, דינה כדין מלאכת הגוי – שאם עשוהָ לצורך עצמם, מותר להנות ממנה אף בשבת.
ואם עשוהָ לצורך אדם אחֵר – במלאכה דאורייתא, אסור להנות ממנה בשבת, וכן במוצאי שבת עד 'כדי שיֵעשה'; ובמלאכה דרבנן – למי שהמלאכה נעשתה עבורו, האיסור הוא כבמלאכה דאורייתא, ולאחרים – הדין הוא כבמלאכה שעשו לצורך עצמם.
ואף אם הקטן יודע שאביו זקוק למלאכה פלונית, ועשה מלאכה זו לצורך עצמו – מותר להנות ממנה כדין מלאכה שעשה לצורך עצמו, ואין חוששים שמא יוסיף בעשיית המלאכה לצורך אביו.
[משנ"ב שכה, נא; וביה"ל י, ד"ה אינו יהודי; ובהתאם לשו"ע שם, ה, ו, ו־ח, ונו"כ, וראה שם ד, ומשנ"ב טז]
היֶלד פחד מאביו והכניס את התקע בשבת...
כאמוּר, בנוגע להנאה ממלאכה שעשה קטן בשבת, יש להבדיל בין מלאכה שעשה הקטן לצורך עצמו, לבין מלאכה שעשה לצורך אחרים. ומעשה ביֶלד שאביו ביקש ממנו להכניס את השקע של ה'פלטה' החשמלית לתקע בערב שבת, ושכח לעשות כן, ונזכר בשבת, ומתוך פחדו פן יכעס אביו על תקלה חמורה זו, הכניס הילד את התקע בשבת באֵין רואים.
ונחלקו הפוסקים בדין ההנאה ממלאכה זו – יש שהורה שהרי זה נחשב שעשה את המלאכה לצורך עצמו, כיון שעשאהּ כדי להנצל מכעסו של אביו; ויש שהורה שכיון שלקטן אין דעת ועשה כן מחמת ציוויו של אביו, הרי זה נחשב שעשאהּ לצורך אביו.
[ביאורים ומוספים דרשו שכה, 47, בהרחבה ע"פ המקור]