השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
אדם שמכר חמץ בפסח וקנה במקומו דבר אחר מדוע מותר לו להנות ממה שקנה, והרי הוא נהנה מחמץ האסור? • מה הדין אם מכר את החפץ שקנה מדמי החמץ וקנה במקומו חפץ אחר? • ומהו התנאי שעל ידו מותר לאדם להנות מהחמץ שמכר באיסור בפסח? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ג סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אמנם החמץ אסור בהנאה, אבל החמץ לא תופס את דמיו, ולכן, אדם שמכר את החמץ בפסח, וקנה בו דבר אחר, הדבר הנקנה אינו נתפס באיסור הנאה, והוא מותר בהנאה, ואומר המ"ב, שאע"פ שאותו אדם שהשתמש בחמץ לצורך קניית חפץ אחר הוא עשה איסור כיוון שחמץ אסור בהנאה, בכ"ז אותו חפץ הנקנה מותר בהנאה, כיוון שחמץ לא תופס את דמיו.
מדברי השו"ע מדייק המ"ב, שמשמע שגם למוכר עצמו, דהיינו, הבעלים, החמץ עצמו אסור בהנאה, ולא דמי החמץ, והחפץ שנקנה בחמץ, מותר, אבל גדולי הפוסקים חולקים על זה וסוברים, שלמוכר עצמו שהשתמש בחמץ כדי לקנות בו חפץ אחר, החפץ הנקנה אסור בהנאה, ומטעם קנס שקנסו אותו חז"ל, ודווקא אותו חפץ הנקנה, אבל אם לקח את החפץ הנקנה וקנה בו דבר אחר, דהיינו, חליפי חליפין, מותר בהנאה גם למוכר עצמו.
עוד מביא המ"ב, זה הכל המוכר עצמו, אבל אם אחרים לקחו את החמץ שלו וקנו איתו דבר אחר שלא מידיעתו, מותר לו להנות מאותו דבר הנקנה מהחמץ, ועוד מביא המ"ב, שהדבר שנקנה מהחמץ אסור (לפי אותם פוסקים) למוכר בהנאה, לא רק החמץ, אלא גם הדבר שהוא קנה מהחמץ, רק אם הקונה הגוי הביא לו תמורת החמץ איזה שהוא חפץ אחר באותו מעמד, אבל אם הגוי לקח את החמץ לעצמו, ובהזדמנות אחרת הוא הביא לו חפץ תמורת החמץ, באופן כזה, החפץ שהגוי נתן לו תמורת החמץ, לא מוגדר כדמי החמץ, והוא מותר בהנאה לכ"ע.
החמץ עצמו לעולם הוא אסור בכל מקום שהוא, והוא חתיכא דאיסורא, ולעניין חמץ שעבר עליו הפסח וזרע אותו אדם באדמה, מביא המ"ב, שהחק יעקב אומר, שהגידולים מותרים, כי הם כמו חליפין, והמקור חיים חולק עליו וסובר, שגרע הדבר מגידולים, והוא אסור.