האם מותר לקבל פירעון חוב מגוי בחול המועד? │ באיזה אופן מותר לאדם לקנות יין בחול המועד למשך כל השנה ולא ייחשב הדבר לסחורה? │ האם מותר לקנות מוצרים המתקיימים לאורך זמן? │ ומה יעשו בעלי חנויות של פירות או בגדים כדי למכור את סחורתם בהיתר בחול המועד? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ט סעיף ז' – י"א]
הלוואה עם משכון
אדם שהלווה לחברו כסף בחול המועד, והלווה נתן למלווה משכון בחול המועד עבור ההלוואה, ועשו תנאי ביניהם, שאם הלווה לא יפרע את החוב למלווה לאחר המועד, המשכון יהיה קנוי למלווה, ויוצא אם כך, שאם בסופו של דבר הלווה לא פרע למלווה את החוב והמשכון נקנה למלווה, היה כאן מקח וממכר בחול המועיד, דהיינו, הכסף של ההלוואה תמורת המשכון, אומר השולחן ערוך, שיש אוסרים הלוואה כזאת, כיוון שאם נתיר לעשות כך, אנשים יתירו כל מקח וממכר שבעולם, ויערימו שהמקח יחול רק לאחר המועד, ובתוך המועד זה יהיה כהלוואה, ויש מתירים, כי עיקר הקנייה תהיה לאחר ח' ימים, וטוב להחמיר כשיטת יש אוסרים, אבל אין למחות ביד מי שמיקל, כיוון שכוונתו באמת להלוואה ולא להערים.
קבלת פירעון חוב מגוי
גוי שפרע ליהודי יין בעד חוב, מותר לקבל ממנו בחול המועד כי גוי שפורע ליהודי, נחשב שהיהודי מציל מידם. (אבל צריך עיון, משום שמבואר לעיל בסעיף ב', שלא רק מגוי מותר לקבל כסף של חוב, אלא גם מי שהלווה לחברו כסף, מותר לתבוע אותו בחול המועד, והמשנה ברורה מסביר, שגביית חוב בעלמא, זה לא בכלל סחורה, ולמה כאן צריך להגיע לטעם שהוא מציל מידם?)
קניית יין למשך כל השנה
מי שצריך לקנות יין בשעת הבציר לצורך שתיית כל השנה, ואם יעבור המועד, לא ימצא יין במחיר כל כך זול כמו שמצא כעת במועד, הדין הוא שזה דבר האבד, ומותר לו לקנות את היין במועד, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו שתיקון חביות היא מלאכה גמורה, בכל זאת מותר, ובביאור הלכה מביא, שיש שמחמירים שלא לקנות יין לצורך חול, ולכן יקנה אותו בצנעה, ולא יקנה יין יותר מכדי שיעור מה שהוא שותה במשך השנה, כיוון שלצורך השנה הבאה הוא יכול לקנות בבציר הבא, שמא הבציר הבא גם יהיה זול, ואם יקנה גם לצורך שנה הבאה, זה נראה כמו שהוא עושה את זה כדי להרוויח, ונחשב כסחורה.
התעסקות ברווח שאינו מצוי
הרמ"א אומר, שאם זה דבר שהוא לא מצוי להרוויח בו אחר כך, מותר, ומבאר המשנה ברורה, ששיטת הרמ"א היא, שבאופן שזה לא מצוי אחר כך, מותר לקנות אפילו כדי להרוויח, וכמו שמבואר לעיל בסעיף ה' לעניין שיירא וירידים, שרווח שאינו מצוי, מותר להרוויח אותו בחול המועד, ואם כך, מקשה הביאור הלכה, מדוע אוסר השולחן ערוך לקנות יין יותר מכדי שתייתו כדי להרוויח? ומביא על כך ג' תירוצים, המאמר מרדכי מחלק בדוחק, שבשיירה ניכר הדבר יותר שזה רווח שאינו מצוי תמיד, אבל בקניית יין לא ניכר הדבר שזה רווח שאינו מצוי תמיד, והב"ח אומר, שההיתר שבסעיף ה' זה רק ברווח מרובה, אבל אצלנו בשתיית יין, לא מדובר ברווח מרובה, והאליה רבה אומר, שהרמ"א אומר, שרק אם דעתו כדי להרוויח, אז מותר, אבל השולחן ערוך אוסר לקנות יותר מכדי השיעור ששותה בשנה, כיוון שזו טירחה יתירה, והיא אסורה בחול המועד, ולכן השולחן ערוך יודה, שאם קונה את זה כדי להרוויח מותר, וכמו בסעיף ה', רק שכאן לא מדובר באופן הזה.
קניית מוצרים המתקיימים לאורך זמן
דברים כאלו שאינם מתקיימים למשך זמן מרובה, כגון תבלין או ירק, אם כך, מי שקונה אותם, לא קונה אותם כדי להצניע או כדי למכור או לצורך חול, אלא קונה זאת לצורך המועד, ולכן מותר, והאחרונים הסכימו, שכך הדין גם במוכרי בשמים, שאפילו שבשמים זה דבר המתקיים, אבל כיוון שניכר שזה לצורך המועד, הדבר מותר, ולכן, כיוון שפותחים את החנות לצורך יהודי, אפילו בא גוי לקנות, מותר למכור לו.
מכירת פירות ובגדים בצנעה
בעלי חנויות המוכרים פירות, בגדים וכלים, מוכרים בחול המועד בצנעה, משום שהדברים האלו מתקיימים גם לאחר המועד, ומי שקונה אותם, לא ניכר שזה לצורך המועד, וממילא יבואו לחשוד אותו שהוא קונה לצורך ימי החול, ולכן צריך למכור את הדברים האלו בצנעה, דהיינו, אם החנות הייתה פתוחה לזווית או למבוי, פותח כרגיל כיוון שזה בצנעה, אבל אם הייתה פתוחה לרשות הרבים, פותח דלת אחת, ונועל את השנייה, ודווקא את הדברים האלו מותר למכור באופן הזה, אבל שאר דברים שרוצה למכור, אפילו שהוא יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה, הדין הוא שאסור, ובערב יום טוב אחרון של חג הסוכות, הדין הוא שמוציא ומעטר את השוק בפירות משום כבוד יום טוב, כיוון ששמיני עצרת זה רגל בפני עצמו, אבל למכור בפרהסיא מותר גם בערב יום טוב אחרון של פסח.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א