יום שני א' בתשרי תשע"ט
האם מותר להשרות כלים במים כדי למנוע הידבקות שיירי המאכל לכלי?
הדחת כלים בשבת מותרת, ואין בהסרת הפסולת איסור 'בורר'. אולם, משום איסור 'הכנה' משבת לחול, אסור להדיחם אלא לצורך שימוש בהם בשבת.
ולכן מותר, לדוגמה, להדיח את הכלים בליל שבת, כשעתיד להשתמש בהם למחרת, ביום השבת, אך אין להדיחם לאחר סעודת יום השבת, כשאינו משתמש בהם בסעודה שלישית. וכשעתיד להשתמש בצלחת אחת, רשאי להדיח את כולן, כיון שכל אחת מהן ראויה לשימושו.
וכוסות שתייה, מותר להדיח במשך כל השבת, כיון שהדרך לשתות בכל עת ובכל שעה; אולם, אם יודע בוודאות שלא ישתמש בהן עוד בשבת, אסור להדיחן.
והשריית כלים כדי למנוע הידבקות שיירי המאכל לכלי – יש מתירים, משום שאינו מנקה את הכלי, אלא רק מונע ממנו לכלוך יתר; ויש אוסרים, ולדעתם, אסור אף ליטול ידים או לרוחצם מעל לכלי המלוכלך, אם כוונתו בכך גם לשטיפת הלכלוך או להשריית הכלי במים.
[שו"ע שכג, ו, ומשנ"ב כז-כט; ביאורים ומוספים דרשו, 18 ו־22]
האם מותר להכניס כלים למדיח כלים בשבת?
כאמוּר, מותר להדיח כלים לצורך השבת. וכלים מלוכלכים שלא ישתמשו בהם עוד בשבת, אך אם לא ידיחום עלולים להגיע אליהם חרקים, או שבני הבית יתקשו לסבול את חוסר הנקיון, או שיתביישו מפני אורח הצפוי להכנס למטבח – מותר להשרותם במים, ובמקרה הצורך אף להדיחם, משום שכל אלו נחשבים כצורך השבת.
והרגיל לאחסן כלים מלוכלכים במדיח כלים עד להדחתם – רשאי לעשות כן בשבת, משום שזהו המקום בו הוא רגיל להניחם עד להדחתם, ולכן אין זה נחשב כ'הכנה' משבת לחול; וגם יש בדבר צורך השבת – שלבני הבית נוח יותר כשהכלים המלוכלכים אינם עומדים בגלוי. אך למיינם ולסדרם במכונה כפי הנצרך להדחתם – אסור משום איסור השנה משבת לחול, ולפעמים גם משום איסור 'בורר', וכגון שמפריד בין הצלחות הקטנות לגדולות.
[ביאורים ומוספים דרשו שכג, 22; ארחות שבת כב, קסג]
מוצר שמחירו קבוע – האם ניתן להזכיר את מחירו בעת קנייתו בשבת באופן המותר?
כפי שלמדנו, בעת קנייה ומכירה לצורך השבת, אסור להזכיר סכום תשלום, או את שֵׁם מידה ומשקל, מפני שזוהי צורה מובהקת של מקח וממכר.
לדעת השולחן ערוך ופוסקים נוספים – אסורים איזכורים אלו בכל מוצר שהוא; אולם, לדעת הרמ"א, אין איסור להזכיר סכום אלא במוצר שאין לו מחיר קבוע וידוע, שלגביו מתפרשת הזכרת הסכום כמחיר שהוא ניאות לשלם; וכמו כן, אין איסור להזכיר מידה ומשקל אלא במוצר שאינו נמכר במידה ובמשקל קבועים וידועים, שלגביו מתפרשת הזכרת המידה והמשקל ככוונה ובקשה למדידה ולשקילה.
אבל במוצר שמחירו קבוע וידוע – מותרת הזכרת הסכום, ובמוצר הנמכר במידה ובמשקל קבועים וידועים – מותרת הזכרת המידה והמשקל; מפני שבאופנים אלו מתפרשת הזכרת הסכום, או המידה והמשקל, רק כמידע על מספר היחידות הנדרשות לקונה. ולהלכה – ראוי מאוד להחמיר כדעת השולחן ערוך.