קניית צורכי שבת בשבת
* חכמינו ז"ל אסרו לקנות ולמכור בשבת, אך לצורך סעודות השבת וכדומה – התירו זאת, ובלבד שהעסקה לא תתנהל בצורה מובהקת של מקח וממכר בימות החוֹל.
* בהמשך לאמוּר: כאשר מדובר במאכל או במשקה שנמכרים לפי מידת נפח – לא יניחֵם המוכר בכלי המיוחד למדידה וישפוך מתוכו לכליו של הקונה, אף אם אין כוונתו למדידת הכמוּת.
* בעת קנייה ומכירה לצורך השבת, אסור להזכיר סכום תשלום, או את שֵׁם מידה ומשקל. לדעת השולחן ערוך – אסורים איזכורים אלו בכל מוצר שהוא; ואף לבני אשכנז ראוי מאוד להחמיר כן.
* בהלוואת מאכל מִשָׁכֵן וכדומה – אסור להזכיר מידה או משקל, משום 'עובדין דחוֹל', שהרי מדידה ושקילה אסורים בשבת.
הטיפול בכלי האכילה בשבת
* הדחת כלים בשבת מותרת, ואין בהסרת הפסולת איסור 'בורר'. אולם, משום איסור 'הכנה' משבת לחול, אסור להדיחם אלא לצורך שימוש בהם בשבת.
* הרגיל לאחסן כלים מלוכלכים במדיח כלים עד להדחתם – רשאי לעשות כן בשבת, משום שזהו המקום בו הוא רגיל להניחם עד להדחתם, ולכן אין זה נחשב כ'הכנה' משבת לחול.
* מותר לשטוף כלים בשבת לצורך שימוש בשבת, אולם, יש אומרים שאסור להשתמש בחומר מיוחד שנועד להברקת הכלים.
* אסור להשחיז סכין בשבת באמצעות משחזת אבן, משום איסור 'תיקון כלי'; ובמשחזת של עץ, אין איסור של תיקון כלי, אבל אסור לעשות כן, משום שההשחזה דומה למלאכת 'מְמַחֵק'.
טבילת כלים בחוֹל ובשבת
* כלֵי סעודה העשויים ממתכת שנקנו מגוי – טעונים טבילה בברכה; ולדעת רוב הפוסקים חובה זו מדאורייתא, וכן הלכה. והוסיפו חכמינו ז"ל וחייבו טבילה גם בכלֵי זכוכית.
* כלי שקיבל הישראל במתנה מהגוי, טעון טבילה, אבל כלי שהגוי הפקירוֹ וישראל משתמש בו ללא כוונה לזכות בו – פטור מטבילה. וכן כלי ששואל הישראל מהגוי – פטור מטבילה.
* לדעת השולחן ערוך, מעיקר הדין מותר לטבול כלים בשבת, אך ירא שמים יחמיר בדבר; ולדעת הרמ"א אסור לטובלם.
מהלכות מלאכת 'הַלָּש'
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הַלָּש'. עיקרהּ של מלאכת הלישה היא ערבוב של מוצק ונוזל והפיכתם לבלילה אחת.
* באיסור מלאכת לישה, יש הבדל בין סוגי הבלילות: 'בלילה עבה', איסור לישתה מדאורייתא, ו'בלילה רכה' – מדרבנן. והתירו חכמינו ז"ל להכין בלילה רכה על ידי עשיית שינוי בסדר הערבוב של הנוזל במוצק. ויש אומרים שמלבד שינוי זה, ראוי לעשות שינוי גם ב'גיבול', דהיינו בבחישת החומר; ויש אומרים שאין צורך בשינוי נוסף.
* אסור לערב איסור בהיתר, כדי לבטל את האיסור. ואף כשהאיסור כבר התערב מאליו בהיתר, אסור להוסיף היתר לתערובת כדי לבטלו.