מדוע התירו לסרק סוס בחול המועד? │ ובאיזה אופן מותר להושיב תרנגולת על ביצים בחול המועד? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ו]
רכיבה על סוס
אדם שצריך לרכוב על סוס בחול המועד כדי לטייל, או כדי לראות פני חבירו, והוא לא רגיל ללכת ברגליו, יכול ליטול את ציפורני הסוס, ולתקן ברזליו של הסוס, וכן את האוכף והרסן, וכל צרכי הרכיבה, ובלבד שלא יכוון את מלאכתו למועד, ואפילו בחינם שאינו מתפרנס מזה לצורך המועד, גם כן מותר, וכאשר המטרה ברכיבה היא להרוויח ממון שלא לצורך המועד, מותר לרכוב, אבל אסור לתקן את צרכי הרכיבה, וכן כדי לטייל מארץ ישראל לחוץ לארץ, אסור לתקן צרכי רכיבה בשביל זה, ואולי ביאור הדבר הוא, שהרי יש איסור לטייל מארץ ישראל לחוץ לארץ, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם שרכיבה מותרת בחול המועד, הוא משום שאין ברכיבה בשבת וביום טוב שום איסור מן התורה, אלא יש בזה משום שבות, ומכיוון שכך, לא גזרו על זה בחול המועד, ולפי זה, באופן שהוא מחמר שיש בזה איסור מן התורה, זה אסור גם בחול המועד, ובכל זאת הביאור הלכה מיקל גם במחמר בחול המועד, מחמת ספק ספיקא, ספק אחד שמא הלכה כהפוסקים הסוברים שאין אדם מצווה על לאו של מחמר ביום טוב, וספק נוסף, אולי לאו של מחמר נאמר דווקא ברשות הרבים, והיום אין לנו רשות הרבים מן התורה.
סירוק וייפוי הסוס
מותר לסרק את הסוס כדי לייפות אותו, כיון שזה בכלל צרכי רכיבה שהתירו כשצריך לרכוב לצורך המועד או לטייל, ואפילו במסרק שמשיר את הנימין שביום טוב, שאסור לסרק בו את הסוס, משום פסיק רישא, בכל זאת בחול המועד מותר, משום שזה בכלל צרכי רכיבה.
הרבעת בהמות
אסור להרביע בהמה ביום טוב, דהיינו, שלא לאחוז את הבהמה להביא עליה זכר, אבל מותר להכניס זכרים ונקבות יחד לדיר והם רובעים מעצמם, וכל האיסור הוא דווקא בשאר בהמות, אבל חמורה שתבעה באופן שאם לא ירביעו עליה זכר, היא תצטנן ותיעקר, אם כך, זה כבר דבר האבד, ומותר להרביע עליה, אבל בברכי יוסף מחמיר גם בזה, ובשער הציון מוסיף, כיוון שהרי"ף הרא"ש והרמב"ם והטור העתיקו בסתמא ולא חילקו בין בהמה לבהמה, שמע מינה שמחמירים בכל אופן.
הושבת תרנגולת על ביצים
אסור להושיב תרנגולות על הביצים לגדל אפרוחים, משום שזה לא נחשב צורך המועד, וזה לא דבר האבד, אבל אם הושיב אותה לפני המועד והיא ברחה מעל הביצים, כאשר זה בתוך שלשה ימים, יכול להחזיר אותה עליהם, משום שיש בזה הפסד, ואפילו שהביצים לא יתקלקלו לגמרי אם הוא לא יחזיר אותה עליהם, בכל זאת מותר להחזיר אותה, אבל ברא"ש ובטור מוכח, שאפשר להקל בזה רק לשיטתם שמלאכת חול המועד זה מדרבנן, אבל אם נסבור שזה אסור מן התורה, יש להקל להחזיר רק אם ישבה עליהם שלשה ימים שאז הביצים לא ראויים בכל לאכילה, שהרי הם התחילו להתרקם, שאז אם הוא לא יחזיר אותה, זה דבר האבד, ואם מתה התרנגולת הראשונה, אסור להושיב תרנגולת אחרת, ואפילו במקום שיש בזה הפסד, כיוון שזה טירחה יתירה, ואין היתר בזה גם בדבר האבד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א