השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
שימוש במחט של תפירה בשבת
האם מותר להשתמש בחתיכות של מחצלת שנפרדו ממנה? אדם שנקרעה לו הרצועה של הסנדל, באיזה אופן מותר לו להמשיך וללכת עם הסנדל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף י"א - סעיף ט"ו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
סעיף י"א עוסק בעניין 'מחט', האם מותר לטלטל אותה בשבת, או שהיא נחשבת למוקצה ואסורה בטלטול? ואם היא נחשבת למוקצה, איזה מוקצה היא נחשבת?
יש ג' סוגי מחטים:
מחט שלימה: היינו מחט שראויה לתפירה, ויש לה 'חוד' שבו תופרים ותוחבים את המחט לתוך הבגד, ויש לה 'נקב' שבו משחילים את חוט התפירה, והיא נחשבת 'כלי שמלאכתו לאיסור' ומותרת בטלטול רק לצורך גופו ומקומו, צורך גופו, כגון אדם שנכנס לו קוץ בבשרו, מותר לו להוציא את הקוץ באמצעות המחט.
מחט שבורה: היינו שניטל החוד או הנקב שלה, והיא מוגדרת 'שברי כלים', וממילא היא נחשבת 'מוקצה מחמת גופו' והיא מיועדת לאשפה, ונחשבת מוקצה מוחלט.
מחט חדשה: היינו מחט שלא נעשה בה נקב כדי להשחיל את חוט התפירה, ומותרת בטלטול ואינה נחשבת כלי שמלאכתו לאיסור, ומבאר המשנה ברורה, כיוון שלפעמים הוא לא מנקב אותה כדי שהיא תשמש אותו ליטול בה את הקוץ.
חתיכות של 'מחצלת' שנפרדו ממנה, מותר לטלטלם, כיוון שראוי לכסות בהם דבר טינוף וממילא זה מוגדר ככלי שמלאכתו להיתר, אבל אם זרקה לאשפה מבעו"י, אסור לטלטלם, כיוון שביטל אותם מתורת כלי, ומוסיף המשנה ברורה, שאם זרק לאשפה מחצלת שלימה, בטלה דעתו אצל כל אדם.
חתיכות של 'מטלניות', אם יש בהם ג' אצבעות על ג' אצבעות, מותר לטלטלם, כי הם ראויים לעניים ולא פקע מהם תורת כלי, ואומר המשנה ברורה, שכדי שזה לא ייחשב למוקצה לעשירים, צריך שיהיה בזה ג' טפחים על ג' טפחים, ויש מתירים אפילו אם אין בהם ג' אצבעות על ג' אצבעות, ובלבד שלא יהיו טליתות של מצווה כי מיבדל בדילי אינשי מהם, ולכן כדי שהם יקבלו חשיבות, לכ"ע צריך שיהיה בהם ג' אצבעות על ג' אצבעות.
דפוס שתחוב בתוך מנעל, זה כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לשלוף אותו מהמנעל, כי זה נחשב צורך מקומו שהרי הוא צריך את המקום של הדפוס בתוך המנעל כדי לתחוב בה את רגלו.
סנדל שנפסקה ממנו הרצועה הפנימית, עדיין יש עליו תורת כלי, והוא ראוי עדיין לתשמיש, אבל אם נפסקה הרצועה החיצונה אסור לטלטלו, כי זה גנאי בשבילו לצאת איתה, ואם הוא בכרמלית, התירו לו לכרוך גמי לח שהוא מאכל בהמה, כדי שלא יפול מרגלו, אבל חוט או משיחה אסור דלמא מבטל ליה, ומסתמא שזה הולך על סנדל שנפסקה הרצועה הפנימית ולא החיצונה, כי אם זה הרצועה החיצונה זה בטל מתורת כלי, ולענוב אותו בעניבה לכ"ע מותר, ובחצר שהוא נשמר שם, אסור משום מוקצה, אלא יניחנו שם.