יום שני ח' בתשרי תשע"ט
האם מותר להשליך פסולת מאכלים לאשפה כאשר חתולים נמצאים בה?
בעלי חיים שמזונותיהם מצויים להם בחוּצוֹת, כגון חתולים, ויונים שאינן מבויָתות – אסרו חכמינו ז"ל להניח לפניהם מזון ולהאכילם, אף כשמדובר בבעלי חיים שבבעלותו; מפני שזו טרחה יתֵרה.
אולם, מותר להניח מזון במקום שבעלי חיים אלו משוטטים בו, כאשר אין כוונה להאכילם. ולכן, מותר להניח פסולת מאכלים במקום המיועד לאשפה, גם כאשר חתולים נמצאים במקום ויאכלוהָ.
ויתֵרה מזו – יש אומרים שדבר הראוי למזון בעלי חיים ויש בכוונת האדם להשליכו לאשפה, מותר להניחו אף לפני בעלי חיים הנמצאים במקום אחר, (כאשר הדבר אינו כרוך בטרחה נוספת).
[שו"ע שכד, יא, ומשנ"ב כט; ביאורים ומוספים דרשו, 15]
האם מותר להאכיל דגי נוי בשבת?
בעלי חיים שמזונותיהם אינם מצויים להם, והזנתם מוטלת על בעליהם, כגון תרנגולים ודגי נוי – מותר לבעליהם להאכילם בשבת; ויתכן שמותר גם לכל אדם מישראל להאכיל בעלי חיים השייכים לישראל.
אולם, בשעת ההאכלה צריך להזהר שלא להזיז אפילו אחד מאבריו של בעל החיים, כיון שהוא מוקצה; ואם אין כוונתו להזיזו, אלא שתוחב לפיו מאכל ועל ידי זה הוא מתנועע, הרי זה 'טלטול מן הצד', ומותר. ואם כדי להאכילו מוכרח להזיזו, ובמידה ולא יאכל, יהיה הדבר כרוך בצער בעלי חיים ובהפסד כספי – מותר להזיזו כפי הנדרש.
[שו"ע שכד, ט-י, משנ"ב לב, וביה"ל ד"ה ויוני; ביאורים ומוספים דרשו, 13 ו־18]
חתול שתאֵב דווקא לאכילת שמנת – האם מותר להניחהּ לפניו בשבת?
בעל חיים שמזונותיו מצויים לו, אך הורגל לאכול מזון שהאדם מניח לפניו, ולכן אינו רגיל לשוטט במקומות אחרים, ואם לא יניחו לפניו מזון כהרגלו יישאר רעב – מותר להניח לפניו מזון, כדי למנוע ממנו צער.
ויש אומרים שכל בעל חיים, ואף של הפקר, אשר ידוע כי הוא רעב ומזונו אינו מצוי לו בשעה זו, מותר להניח לפניו מזון כדי למנוע ממנו צער; וככתוב: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. ויש אומרים עוד, שאף בעל חיים שמזונו מצוי לו, אלא שהוא תאֵב למזון מסוים שאינו מצוי לו – המֵקל להניח לפניו מזון זה, יש לו על מי לסמוך.
[ביאורים ומוספים דרשו שכד, 14 ו־18; וראה משנ"ב שם, לא]