האם מותר לדבר לשון הרע על אדם שאינו מקפיד שידברו בגנותו?
הצטרפו אלינו ללימוד היומי בספר חפץ חיים
האם מותר לדבר לשון הרע על אדם שאינו מקפיד שידברו עליו? בסעיף הנלמד היום (כלל ח' סעיף א) מביא ה'חפץ חיים' דוגמה כזאת, באדם שמספר לשון הרע על קרובו, ש"רגילות הוא כמה פעמים שלא יקפיד האיש שנאמר הגנות עליו, על המספר, מצד אהבת הקורבה אשר ביניהם". וכותב ה'חפץ חיים' שלמרות זאת הדבר אסור משום לשון הרע.
אמנם, בביאורים ומוספים שבמהדורת 'דרשו' מביאים מדברי ה'חפץ חיים' לעיל, שאדם שסיפר דברי גנאי על עצמו בפני שלושה, והראה בכך שמתרצה ומסכים שיספרו זאת עליו – מותר לאלו ששמעו זאת ממנו לספר לאחרים [ובתנאי שלא יתכוונו לגלות הדבר יותר ולביישו, ולפי כל הפרטים המבוארים בכלל ב מסעיף ד ואילך].
אם כן, קיימת לכאורה סתירה: מדברי ה'חפץ חיים' כאן מבואר שאסור לדבר לשון הרע על אדם שאינו מקפיד, ואילו מדבריו לעיל עולה שמותר.
יש שכתבו לחלק בין האופן הנ"ל שהאדם מספר בגנות עצמו בפני שלושה ואינו חושש שהדבר יתפרסם, שאז מותר לספר בגנותו, כי לא הקפידה תורה על כבודו יותר ממה שהוא עצמו מקפיד, ובין מקום שאינו מספר בגנות עצמו, אלא רק אינו מקפיד על המדבר עליו, שבזה התורה הקפידה על כבודו ואסרה לספר בגנותו, שכן התורה אינה רוצה שהאחד ידבר בגנות חברו.
ויש שיישב, שכאן כתב ה'חפץ חיים' שאינו מקפיד על המספר "מצד אהבת הקורבה אשר ביניהם", כלומר שבאמת מקפיד הוא שמגלים את גנותו, אלא שעל כל פשעים תכסה אהבה, ולכן אם קרובו יספר בגנותו, בדיעבד ימחל לו ולא יריב עמו, ולכן ברור שאין זה מתיר לספר בגנותו.
להלכות שמירת הלשון מספר 'חפץ חיים', מסודרות לפי ימים – לחץ כאן